איך השתנה השכר של UI Designers, Marketing Designers, Product Designer, UXers ו-UX Researchers בשנה המאתגרת שעברה עלינו? מה השכר של Design System Specialists? איפה דיזיינרז בישראל משלבים AI בתהליך העבודה? אצל כמה מהפרילאנסרים עלתה ההכנסה לעומת השנה שעברה ואצל כמה ירדה? סקר 2025 שלנו עונה על השאלות הללו, ועוד רבות אחרות.

אנחנו מפרסמים את סקר השכר של UXI Live כשירות לקהילה מאז 2010 (שנים קודמות: 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2019, 2020, 2021, 2022, 2023, 2024) והוא בודק את מצב השכר ותמונת מצב של תעשיית הדיזיין הדיגיטלי בישראל.

כמו בכל שנה, בדקנו את השכר של שכירים/ות וגם את התעריפים של פרילנסרים/ות.

יש השנה גם פרק משמעותי שמוקדש ל-AI עם רעיונות נהדרים לשימוש בכלים החדשים שיש לרשותנו.

תודות

את הסקר השנה בנה וניתח ברק דנין.

זכויות יוצרים: האם אפשר להציג את התוצאות במקומות אחרים?

בהחלט! כדאי ומומלץ. אבל מאחר והשקענו פה הרבה (מאוד) עבודה, רשיון השימוש בתוכן הוא CC BY-ND.

1. טקסט: כשאתם מצטטים את הסקר בטקסט, תנו קרדיט עם לינק לכאן. הקרדיט: "סקר השכר של UXI Live 2025".
2. אימג'ים: כשאתם לוקחים אימג'ים מהעמוד הזה, אין צורך בקרדיט נוסף, אבל שימו אותם as-is, ללא שינויים, ונשמח שתפרסמו אותם עם לינק לעמוד הזה.

מונחים וקבוצות מקצועות

PD
מי שמגדירים את עצמם כ-Product Designers, או UX/UI Designers, כלומר עוסקים גם בהיבטים של אפיון חוויית המשתמש (UX Design) וגם בהיבטים של העיצוב החזותי (UI Design).

Pure UX
מי שמגדירים את עצמם כמאפייני UX או UX Designers, ללא עיצוב חזותי / עיצוב UI.

UXR
מי שמגדירים את עצמם כעוסקים ב-UX Research או מחקר UX, ללא אפיון או עיצוב.

UI/Marketing
מי שמגדירים את עצמם כ-UI Designers או Visual Designers או Marketing Designers (בקיצור MD).

DSYS

מי שמגדירים את עצמם כ-Design System Specialist.

Pure Managers
מי שלא עובדים Hands On בדיזיין, אבל מנהלים חוקרים ו/או designers מכל הסוגים שהזכרנו כאן למעלה, ישירות (כמו ראש צוות) או בעקיפין (ניהול מטריציוני או הנהלה בכירה).

PM/UX ומנהלי/ות מוצר אחרים
השנה ניתחנו את השכר של כל מנהלי ומנהלות המוצר בסקר שכר נפרד שיתפרסם בקרוב.

UX Writers
השנה הצלחנו לנתח מידע לגבי UX writers פרילנסרים, אך לגבי שכירים, גם השנה השיבו מעט מדי UX Writers / כותבי/ות מיקרו-קופי מכדי שנוכל לנתח את השכר שלהם.

מי השתתפו בסקר ומתי?

הסקר התקיים בחודש דצמבר 2024. לסקר השיבו 987 שכירים/ות ו-193 פרילנסרים/ות רלוונטיים, ביחד 1,180 א.נשים – מעט יותר מהסקר הקודם. כמו בכל שנה, היו גם משיבים/ות לא רלוונטיים, שלא היו ממקצועות הדיזיין הדיגיטלי או ניהול דיזיין, או שאינם עובדים בישראל, או שהנתונים שלהם היו חלקיים (למשל, לא כללו שכר או תעריפים).

אל תהרסו את העיניים: קליק אחד יגדיל את כל התרשימים והגראפים

מילואים ואבטלה

שאלנו בסקר השנה לגבי שירות מילואים, ובנפרד לגבי אבטלה לאורך השנה. רצינו להבין אם יש קשר בין ביצוע שירות מילואים לבין אבטלה. הסקר גילה שמעל 17% מתוך המשיבים שעשו מילואים היו מובטלים בשנה האחרונה, לעומת פחות מ-14% שהיו מובטלים מתוך אלה שלא עשו מילואים. מאחר והסקר בדק רק כאלה שמועסקים בזמן שענו לסקר, ייתכן שהמספרים המלאים מציגים פער גדול יותר.

תוצאות הסקר: שכירים.ות

מה השתנה מאז סקר 2024?

השכר ממשיך לעלות, אם כי בשיעור נמוך יחסית לשנים קודמות. מאחר והמחירים עלו בצורה משמעותית בגלל המלחמה, החלטנו להוסיף לשקף הזה גם את השינוי במדד המחירים לצרכן מאז שבוצע הסקר הקודם (חלקית, מאחר ומדד נובמבר 2024 טרם התפרסם). בפועל, למרות שהיתה עליית שכר מסוימת, מדד המחירים לצרכן עלה באופן משמעותי ולכן השכר בפועל נשחק, למעט אצל Pure UX בחברות שאינן חברות מוצר.

אפשר לראות בתרשים הבא שבדומה לשכר בסקר הקודם, גם השנה השכר של PD (הסקר החדש בוורוד) לא השתנה באופן דרמטי מול סקר השכר הקודם (באפור). בחלק מהטווחים הוא ירד מעט ובחלק עלה מעט.

בעולם ה-UX בחברות מוצר, ניתן לראות שהמגמה מעורבת – בחלק מהטווחים השכר ירד ובחלק עלה.

אין יותר Junior Pure UX

המגמה שראינו בסקר הקודם נמשכת: קרנו של תפקיד ה-Pure UX יורדת, ובסקר השנה ניתן לראות ביטוי לזה בכך שאין ג'וניורים שהם Pure UX שהשיבו לסקר ואפילו בעלי שנה נסיון אין (אפשר לראות בגרף שבהמשך העמוד הזה, בחלק שמוקדש ל-Pure UX). המשמעות היא שכפי הנראה, בשנתיים האחרונה לא הצטרפו כמעט Pure UX חדשים וחדשות לקהילת הדיזיין.

שכר ג'וניורים.ות

גם השנה בחנו בנפרד את השכר של ג'וניורים וג'וניוריות – כאלה שיש להם פחות משנה נסיון בתחום העיסוק שלהם. גם כאן, הפרדנו לחברות מוצר ולשאר התעשייה.

רצינו לראות איזה לימודים מביאים ג'וניורים למשרה הראשונה שלהם, אז בדקנו את רמת ההשכלה של Product Designers ג'וניורים.ות שהצטרפו לתעשייה בשנה האחרונה. מסתבר שלימודי תעודה הספיקו לרוב (50%) ממי שנכנסו לעבוד כ-PD בשנה אחרונה, וכמעט כל השאר (41% נוספים) למדו תואר ראשון. רק 9% ביניהם למדו תואר שני.

השינוי בשכר – מבט על

53% מהמשיבים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה (לעומת 47% בשנה שעברה ו-54% בשנה שלפניה), עם עליה ממוצעת של 15% (לעומת 17% בשנה שלפניה) וחציונית של 10% (כמו בשנה שעברה), ורק כ-1% על ירידה בשכר (כמו בשנה הקודמת) עם ירידה ממוצעת של 14% (לעומת 11% בשנה שעברה) וחציונית של 10% (כמו בשנה הקודמת).

אם כן, יותר אנשים דיווחו על עליית שכר בסקר של השנה לעומת הסקר הקודם ופחות על ירידות, אבל עם העלאות מעט יותר מתונות.

שכר ממוצע גברים מול נשים

הפערים שאנחנו רגילים לראות לטובת שכר הגברים נוכחים בכל התפקידים, ובסקר השנה גם אצל Pure Managers (מי שמנהלים.ות בלבד, ללא עבודת Hands On). הפערים, אמנם, ירדו מעט לעומת השנה שעברה (למעט Pure Managers) והם נמוכים יותר מהפער בכלל המשק הישראלי, אבל זו עדיין תופעה שאנחנו מאמינים שנכון להיאבק בה ולהגיע לשוויון בשכר.

כשבוחנים את אוכלוסיית כלל המנהלים והמנהלות בנפרד (גם Pure Managers וגם כאלה שעושים.ות hands on), ניתן לראות שנשים עם 6-10 שנות נסיון מרוויחות מעט יותר, אבל בכל שאר הטווחים השכר של נשים נמוך יותר מזה של הגברים.

שביעות רצון משכר ותנאים – גברים מול נשים

רמת שביעות הרצון מעט נמוכה יותר השנה לעומת סקר 2024 – המשך מדאיג (אך מובן, לאור השנה האחרונה) לאותה המגמה שראינו בשנה שעברה. השנה רק 53% מהנשים ציינו שביעות רצון גבוהה מהשכר, לעומת 58% בשנה שעברה ו-59% בשנה שלפניה. 61% מהגברים, לעומת 62% בשנה שעברה ו-65% בשנה שלפניה, ציינו שביעות רצון גבוהה מהשכר.

שכר במרכז ובשרון לעומת שאר הארץ

כפי שראינו גם בסקרים קודמים, יש פערי שכר משמעותיים בין המרכז והשרון לבין כל שאר הארץ. השנה הפער אף גדול יותר מזה שהיה בשנה שעברה. השכר הממוצע בדרום הוא הנמוך מכולם וזה שבצפון הכי קרוב לשכר באיזור המרכז.

שכר Product Design

בפרק הזה ניתן לראות את השכר של Product Designers בחתכים שונים. המידע בחברות שאינן חברות מוצר חלקי כי לא קיבלנו מספיק נתונים בטווחי שנות הנסיון המדוברים.

לתשומת לבכם, השכר המוצג בגרף הראשון בחלק זה הינו רק שכר ממוצע ויש בו גם שונות גדולה, כפי שאפשר לראות בטבלה שבהמשך. בגרף שאחריו אפשר לראות שכר חציוני ורבעוני (כאינדיקציה אפשרית לטווחי השכר הקיימים בשוק).

כאמור, שכר ממוצע מציג רק חלק מהתמונה. יש בשכר שונות גדולה, גם בתוך ולכן חשוב לנו גם להראות חציון ורביעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. למיטיבי לכת, כללנו גם n וסטיית תקן כאן למטה.

שכר Product Design בחברות מוצר:

נסיון הנדס-און	ממוצע	חציון	n	סטיית תקן
עד שנה	₪15,417	₪16,667	7	₪4,608
1	₪15,641	₪15,750	26	₪4,344
2	₪18,879	₪19,000	47	₪5,443
3	₪21,038	₪22,000	69	₪4,307
4	₪23,987	₪24,000	60	₪4,805
5	₪25,630	₪25,500	48	₪5,339
6	₪28,061	₪28,000	47	₪5,148
7	₪30,056	₪30,000	53	₪4,492
8	₪31,269	₪32,000	37	₪4,815
9	₪30,988	₪30,000	23	₪7,734
10-12	₪33,575	₪35,000	78	₪6,458
13-15	₪36,465	₪35,500	22	₪6,514
16 ומעלה	₪36,829	₪35,500	30	₪9,052

שכר PD לפי סוג ארגון

גם השנה, השכר הממוצע של PD בארגונים ממשלתיים הוא הגבוה מכל סוגי הארגונים למעט חברות מוצר. בכל סוגי החברות שכר ה-PD הממוצע עלה לעומת השנה שעברה, למעט בחברות פרויקטי תוכנה, שם השכר הממוצע ירד לעומת סקר 2024.

שכר PD לפי קהל יעד של המוצר: B2B, B2C ועוד

גם השנה השכר הממוצע במוצרי B2D הוא הגבוה מכולם, אבל הפער גדל משמעותית מול סוגי ארגונים אחרים, גם אם זה עדיין חלק קטן מהשוק (כ-1.6%). רוב המשיבים (82.5%) מגיעים ממוצרי B2B או B2B+B2C.

שכר PD לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כפי שראינו גם בשנים קודמות, ארגונים גדולים יותר משלמים לרוב משכורות גבוהות יותר, וכצפוי ראשי צוותים מרוויחים יותר מאשר עובדים בצוות או א.נשים ללא צוות. בקטגוריה של "ללא צוות" המספרים כמעט זהים, אבל כמעט ואין כאלה בארגונים של מעל 500 עובדים: רק 14 שהשתתפו בסקר הם "ללא צוות" מארגונים מעל 500 עובדים לעומת 108 "ללא צוות" מארגונים של עד 500 עובדים.

שכר Pure UX

כמו שראינו קודם בחברות מוצר, גם בחברות מסוגים אחרים לא נכנסו ג'וניורים שהם Pure UX. אם בעבר חברות ייעוץ וסטודיואים קטנים היוו נקודת התחלה ל-Pure UX, כיום נראה שרוב החברות הללו הפסיקו לאמץ ולהכשיר א.נשים בתחילת דרכם ב-UX, ועברו להתמקד ב-PD. נראה שיש עדיין משרות עבור Pure UX בשוק, אבל לא בטוח כמה המצב הזה יימשך. ייתכן שעם שיפור מצב השוק בישראל נראה שינוי במגמה הזו, אבל כרגע זו תמונת המצב.

גם כאן, כמו אצל PD, השכר הממוצע מציג רק חלק מהתמונה וחשוב לנו להראות גם חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") בחברות מוצר כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. כללנו טבלה מפורטת הכוללת גם n וסטיית תקן לאחר התרשים, למי שהפרטים המלאים חשובים להם.

בטבלה למטה, שימו לב שסטיית התקן ב-4-5 שנות נסיון היא מאוד גדולה (פי 2-4 מכל שאר הטווחים), כלומר שיש שונות גדולה בקבוצה הזו. במילים פשוטות, זה אומר שיש טווח מאוד גדול של משכורות שנכללו בממוצע הזה, וייתכן שהממוצע לא משקף בצורה טובה את המשכורות בכלל השוק, במיוחד כשמדובר רק ב-8 משכורות שנכללו בממוצע הזה.

שכר Pure UX בחברות מוצר:

נסיון הנדס-און	ממוצע	חציון	n	סטיית תקן
0-1	אין נתונים
2-3	₪18,543	₪18,800	7	₪4,202
4-5	₪32,792 (שימו לב להערה למעלה)	₪31,500	8	₪8,567
6-7	₪26,611	₪26,000	9	₪2,979
8-9	₪33,280	₪35,000	5	₪2,591
10	₪31,057	₪35,000	7	₪4,976
11-15	₪36,314	₪36,750	14	₪3,803
16+	₪36,429	₪35,000	7	₪4,594

שכר Pure UX לפי סוג ארגון

גם כאן – כמו אצל ה-PD – השכר בחברות פרויקטים וחברות ייעוץ נמוך יותר מאשר במקומות אחרים. בהשוואה לסקר הקודם, ניתן לראות שהשכר עלה מעט השנה בחלק מסוגי הארגונים, אבל בחברות פרויקטי תוכנה וחברות ייעוץ/סטודיו השכר הממוצע דווקא ירד מעט: ₪18,028 בחברות פרויקטים בשנה שעברה לעומת ₪17,522 השנה, ו-₪18,046 בחברות ייעוץ בשנה שעברה לעומת ₪17,983 השנה.

שכר Pure UX לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כמו ב-PD ובדומה לשנים קודמות, גם כאן חברות גדולות נותנות תנאים הרבה יותר אטרקטיביים. השכר הממוצע של ראש צוות ירד לעומת הסקר הקודם: בסקר 2024, עד 500 עובדים, השכר הממוצע לראש צוות היה ₪30,315 והשנה ₪29,324; בחברה מעל 500 עובדים, השכר היה ₪35,239 והשנה ₪32,925.

שכר UX Research – UXR

מספר המשיבים השנה עלה מעט לעומת הסקר הקודם, אך לא באופן משמעותי. נראה שתפקיד ה-UXR לא תופס תאוצה ואנחנו משערים בזהירות שמספר המשרות לא השתנה משמעותית מאז הסקר הקודם. השכר הממוצע ל-2-4 שנות נסיון עלה מעט לעומת הסקר הקודם (היה ₪24,000 וכעת ₪27,150) ול-5-8 שנות נסיון ירד מעט (היה ₪37,375 וכעת ₪35,550). נראה שגם השנה כמעט ואין ג'וניורים שנכנסו לתחום ה-UXR, היו לנו רק 4 משיבים עם פחות מ-2 שנות נסיון (לא מספיק נתונים כדי להציג מידע אמין לגבי שכר).

שכר UI Design

נראה שעדיין אין הרבה UI Designers שמגדירים את עצמם ככאלה, אבל השנה קיבלנו מספיק נתונים מ-UI Designers כדי להציג מידע על שכר, גם אם לטווח של 1-3 שנות נסיון בלבד.

שכר Marketing Design

שכר מנהלות ומנהלים

את אוכלוסיית המנהלים והמנהלות חילקנו ל-2:

• Pure UX/PD שגם מנהלים/ות וגם עושים/ות Hands On Design – אנחנו מציגים אותם ראשונים להלן, בתרשים עם הצבע האדום.
• Pure Manager – מנהלים/ות שלא עובדים Hands On, ומפורטים בתרשים שאחריו בצבע השחור.

שכר ראש צוות דיזיין לפי שנות נסיון

הגרף שלהלן מציג מנהלים ומנהלות שעושים גם עבודה hands-on בדיזיין, בשונה כאמור מ-Pure Managers שאנחנו מציגים בהמשך, שעוסקים/ות רק בניהול ללא hands-on.

כפי שהצגנו ב-PD ו-UX, וגם כאן כדי להציג קירוב של טווח השכר הקיים בשוק, אנחנו מביאים כאן גם את השכר החציוני יחד עם שכר הרבעון עליון והתחתון של ראשי צוותים העוסקים גם ב-hands-on design.

תנאי העסקה

השכר הוא ללא ספק מרכיב חשוב ומרכזי בתנאי ההעסקה שלנו, אבל הוא לא לבדו. בפרק זה נבחן שלושה חלקים חשובים נוספים: ימי חופשה שנתיים, הטבות וימי עבודה מהבית.

כמה חופש מגיע לכם?

מספר ימי החופש בסקר השנה לא עובר את הגבול העליון של 21 ימים, שלא כמו בסקר הקודם. מעבר לכך, אין הבדלים משמעותיים: מ-6-7 שנות נסיון והלאה מתקבעים על 19-20 ימי חופש בממוצע בשנה.

הטבות נוספות

אחוז המשיבים לסקר שדיווחו על כמעט כל אחת מההטבות האלה ירד גם השנה. באופן צפוי בשנה כמו שהיתה לנו ב-2024, היו פחות ימי כיף צוותיים ועוד פחות של קבוצה גדולה מהארגון, פחות בונוסים, פחות אופציות וכו'.

עבודה מהבית

בגרף הזה אנחנו מציגים שני נתונים במקביל: גם את מספר ימי הנוכחות במשרד וכמה אחוז מאוכלוסיית הסקר מחויבות לכל אפשרות כזו, ובצמוד את שביעות הרצון (על סקאלה של 1-5) של מי שמחויב לכל אפשרות.

התמונה כמעט ולא השתנתה לעומת השנה שעברה: הקבוצה הגדולה ביותר היא של 3 ימים מהמשרד, למרות ששביעות הרצון יורדת בנקודה הזו באופן משמעותי (3.9) לעומת 2 ימים ומטה (4.6). כמו בשנה שעברה, עדיין יש יותר כאלה שמחויבים ל-2 ימים מהמשרד ומטה (38%) מאשר ל-4 ימים ומעלה (23%). ייתכן ש-3 ימים במשרד היא נקודת איזון טובה בין צרכי העבודה בפועל לבין שביעות הרצון, אך בכל מקרה זו הקבוצה הגדולה ביותר (36%).

אחוז העובדים 5 ימים בשבוע מהמשרד (6%) ממשיך לרדת: ב-2024 הוא היה 8% וב-2023 12%.

ממצאים נוספים: הכירו את קהילת הדיזיין

לא הכל זה שכר ותנאים! אם אתם סקרניות וסקרנים לגבי כלי העבודה שאנחנו משתמשים בהם, אופי הארגונים שפעילים בארץ, איך משתמשים ב-AI בעולם הדיזיין ועוד – החלק הזה בשבילכם.

מאחר והתמונה לגבי כלי עיצוב היתה כל-כך ברורה בשנה שעברה, השנה כבר לא שאלנו אם אתם מעדיפים את Figma או Axure וכלים אחרים – אבל כן שאלנו על כלי דיזיין סיסטם ועל השימוש בכלי AI בתהליך העבודה.

כלי ניהול Design System

נראה שגם השנה Figma שולט בצורה מאוד ברורה בכלי הדיזיין סיסטם, עם זנב ארוך של כלים מתחרים, ש-Storybook עומד בראשם גם השנה.

לגבי סכימת הנקודות שניתנו על ידי המשיבים בפרק הזה (אזהרה: המשך המשפט לחובבי הז'אנר בלבד): נירמלנו את סכום הנקודות ל-1,000, לפי החלק היחסי שלהן מהמקסימום שכלי מסויים קיבל, כדי לשקף בעיקר את היחס בין השימושים בכלים השונים.

כלי AI בתהליכי המחקר, האפיון והעיצוב

היינו מאוד סקרנים לגבי השאלה, איפה קהילת הדיזיין עושה שימוש בכלי AI. נראה שמחקר, כתיבת UX והשראה ו-Ideation הם המקומות הבולטים ביותר. כמו כן, ניתן לראות שהרבה יותר (פי 2) משתמשים ב-AI עבור תהליך האפיון מאשר עבור עיצוב חזותי. בעיצוב ותחזוקת דיזיין סיסטם כמעט לא נעשה שימוש ב-AI.

שימושים מפתיעים ב-AI

לגבי AI, שאלנו שאלה נוספת שלא שאלנו בעבר: "מה השימוש הכי מפתיע ל-AI בעבודת הדיזיין והמחקר, שגילית לאחרונה?", והנה ריכוז התשובות שקיבלנו (כן, קלוד עזר לנו לארגן אותן, ברור!)

1. יצירת UI ופרוטוטייפים

• "יצירת wireframes ברמה שהפתיע לטובה"
• "אפשר לבנות פרוטוטייפ דיי מרשים בעזרת צאטגיפיטי"
• "יצירת מוקאפים אינטראקטיביים"
• "יצירת קומפוננטות מעצבות"
• "לא מפתיע, אבל חוסך זמן יקר ומאפשר לייצר סקיצות ריאליות בפחות זמן"
• "את הנוחות ליצור אימג׳ים אינסופיים לכל דבר שצריך ויצירת שפה עיצובית"
• "חיפוש רעיונות טובים יותר לשימוש ב-UI שמתבססים על Best practices כולל השוואה של Pros vs Cons שעוזרים לי לשקול ולהחליט מה הפתרון האידאלי עבורי"
• "הנוחות ליצור אימג׳ים אינסופיים לכל דבר שצריך ויצירת שפה עיצובית בעזרת Ai"
• "AI יכול לקבל קלט מתיאור של משתמש, כמו סקיצה ידנית או תיאור מילולי, ולהפוך אותו תוך שניות לממשק אינטראקטיבי שמחובר לנתונים פיקטיביים או אפילו אמיתיים"

2. שותף.ה לדרך

• "אני עובדת כסולו דיזיינר וייצרתי לעצמי פשוט מעצבת נוסף בצ׳אט שאני מתייעצת איתה על הכל! לימדתי אותה על המערכת שלי והצרכים שלי ואני משתמשת בצ׳אט על מנת לפתור כל בעיה- בין אם זה אפילו לענות לטיקסטים מעצבנים ממנהלי מוצר"
• "ניהול דיאלוג ארוך ומתמשך על פני תקופה ארוכה שמאפשר לחזור אליו עם שאלות והתייעצות מאד ספציפית"
• "אני משתמש בזה בעיקר כקולגה לסיעור מוחות כשאין מולי אדם לעשות זאת"
• "העלאת עיצוב שיש בו קונפליקט יו איקס/פיתוחי ועזרה בקבלת הפתרונות הכי מדוייקים"

3. ניתוח חזותי וסימולציות

• "הצלחתי להכין מפות חום בעזרת פלאגינים בפיגמה שיכלו לנתח ולחזות התנהגות של משתמשים"
• "ביצוע הדמיה של eye tracking ואינטראקציית משתמש לכל עיצוב עוד בשלב הפיגמה"

4. תכנון פלואו ואפיון

• "יצירת פלואו משתמש מתוך דרישות"
• "ניתוח פלואו שלם"
• "בפיגג'ם האופציה ליצור פלואו ותרשים זרימה"
• "שימוש בכל אחד משלבי האפיון והעיצוב בהתבסס ה Design thinking process"
• "כתיבת task analysis"
• "נילסון ונורמן עשו תוסף לצ׳אט שהוא ממש יועץ ux. מאוד מועיל וטוב"

5. אנליזת ממשקים

• "מעלה צילום מסך של העיצוב ושואל עליו שאלות כמו, מה אפשר לשפר"
• "ביקשתי מהמודל הקולי של GPT להתנהג כמו מנהל מוצר ביקורתי שיישאל אותי שאלות על התוצרים שלי."
• "QA design – מציאת הבדלים בין העיצוב לתוצאת הפיתוח"
• "ניתוח בעיות שימושיות ושמישות"
• "שאפשר לצלם מסך מהמוצר הקיים ולשאול עליו ספציפית את הChatGPT, וצ'אט ידע להתייחס באופן ענייני גם לצילום עם טסקטים בעברית"
• "אני מעלה לפעמים שתי אופציות לקומפוננטות (נגיד, צבעים של כפתור) ומבקשת ממנו שינתח לאיזה פרסונה כל אחד מתאים"

6. מחקר משתמשים וניתוח תובנות

• "היכולת לעשות ניתוח איכותני, בצורה מאוד מהירה ודי מדויקות. כלומר, זהה לניתוח שנעשה באמצעות הכלים המוכרים. מקצר את הזמן באופן משמעותי"
• "ניתוח ופירוש בדיקות משתמשים על בסיס תמלול"
• "להיעזר ב-AI למצוא תמות במחקר משתמשים"
• "לקחת transcript של פגישה מוקלטת ולתת ל-AI לנתח ולהוציא אינסייטס"
• "סיכומי שיחות וראיונות משתמשים"
• "יצירת תרחישים אפשריים ו-brainstorming בקלות"
• "לחפש מאמרים בתחום מחקר ולהוציא מהם action items"
• "מעבר על תקנים ארוכים ומורכבים וחיפוש תשובות רלוונטיות למה שאני צריך"
• "המרת מחקרים מדעיים לפודקאסט מסוכם של 15 דקות"
• "בניית Avatars של דמויות מפתח בעבודה על מוצר: מנהל מוצר, מפתח תוכנה, אנליסט וכו׳, לצורכי מחקר ופיתוח של רעיונות תוך היצמדות לתהליכי העבודה המקובלים בתחום"

7. סימולציות וראיונות סינתטיים

• "ראיון מול פרסונה פיקטיבית (Synthetic Interviews)"
• "ביצוע סימולציות לשיחות"
• "הפכתי את הצ׳אט לאחד מהיוזרים שלנו, ואז הוא יודע לתת לי חוות דעת על המוצר מהזווית של היוזרים"
• "החלופה שהוא יכול ליצור במקרים מסוימים ליוזר טסטינג, או במובן של סימולציה שתכין אותנו לקראת, עי התחקות אחר אפיון הפרסונה שאנחנו מתכוונים לראיין או אם זו כזו שלא נוכל לראיין (למשל אישיות מפורסמת או בכירה שלא ניתן באמת להגיע אליה)"

8. מחקר מתחרים

• "לתת ל-Chat GPT רשימת שמות פרויקטים של לקוחות ולבקש שימצא שם פרויקטים מעניינים מבחינת התוכן שלהם."
• "ניתוח מתחרים לא רע בכלל באמצעות chatgpt"
• "איתור רפרנסים רלוונטיים, לבקש קישורים לדוגמאות ברשת בהתאם לצורך שתיארתי"

9. מיקרוקופי וכתיבת תוכן

• "לתת ל-chat GPT סקיצה של מסך בפיגמה ולבקש שיתן פידבק כ-UX Writer"
• "המלצות למיקרו קופי על בסיס העלאה של סקרינשוט מהמוצר"
• "הוא כותב מיקרו קופי מעולה"
• "כתיבה של סקשן שאלות ותשובות לאתר או למערכת"
• "הוא נהיה מאוד יצירתי (מה שפעם לא אפיין אותו), אני אוהבת להתייעץ איתו על מתן שמות, סלוגנים וכד׳"
• "חלופות טרמינולוגיות למושגים"

10. עזרה בקוד ופיתוח

• "קלוד יודע פשוט לפתח קומפוננטות בפרונט. זה גיים צ׳יינג׳ר"
• "כתיבת סקריפטים לאפטר אפקטס"
• "לימד אותי לכתוב קוד, ריאקט. אני בפועל מתחזק את אתר החברה בנוסף להיותי מעצב מוצר"
• "פיתוח דאטה ויזואליישן בקוד דרך AI"
• "כתיבת קוד פייתון עם יוליוס"

11. ניהול

• "השתמשתי ב-GPT כדי לתכנן נושאים ותכנים לפגישות פנימיות שאני יוזמת בחברה. קיבלתי הצעות שונות למשל על אילו נושאים לדבר עם מחלקת פיתוח עסקי בפירמה כדי להרחיב את תחום המיתוג בסטודיו"
• "חישוב ROI לעבודת ה-UX שנעשית בחברה"
• "בניית תוכנית לימודים וקורסים פנימיים"
• "לייצר מצגות מקצועיות להרחבת הידע של הצוות"
• "לעזור להגדיר תפקיד חדש במהלך תהליך הגיוס"
• "השתמשתי בשביל לייצר תרגיל בית לגיוס מעצבים"
• "תרגלתי שיחת פיטורים של עובדת. לימדתי את הצ׳ט כל מה שאני יודע על העובדת ועשינו כמה חזרות"

12. שונות

• "השתמשתי בו הרבה להכנה לראיון עבודה, לא מושלם אבל התחלה מעולה במיוחד שמנסים להיכנס לתחומים אחרים שאין בהם נסיון, מהלמידה על עולם, ועד להכנה עם מול תפקידים שונים hr, מנהל ישיר / בכיר ועוד"
• "עזר לי בבניית פורמולות לAirtable ששיפרו מאוד את הוורקפלואו ומעקב אחר סטטוסים של UX Debt, פתיחת טיקטים בג'ירה ישירות מהAirtable וכו'"
• "האפשרות לפרמל ולפרמט כל מידע לתצורות שונות – טבלאות, עמודות, קוד וכו"
• "בניית קייס סטאדי ואימון על מצגת"
• "יצירת סרטוני וידאו למצגות שיווק"
• "יצירת טיקטים בג'ירה על בסיס שיחות והחלטות עם הפיתוח"
• "נעזרת בchatGPT לניסוח טיקטים במאנדיי"
• "כתיבת הצעות מחיר"
• "יצירת מערכי שיעור"
• "עיצוב פוסטים"

היו גם כמה תגובות מפתיעות מסוג אחר:

• "יש יותר מידי כלים ואי אפשר לעקוב אחריהם"
• "עוד לא יצא לי לראות משהו משמעותי שנעשה ב AI שהופך אותו לכלי עבודה מקצועי בתחום איור למוצרים דיגיטליים"
• "חסר שימוש עבורי"
• "כשהסקר יצא הכלי שאבחר לא יהיה לי רלוווטי"

איך נראה תהליך חיפוש העבודה למשרת דיזיין?

שאלנו את מי שמצאו מקום עבודה חדש בשנה האחרונה שתי שאלות: אחת לגבי האופן שבו הגישו מועמדות, והשניה לגבי משך החיפוש – מהתחלת החיפוש ועד לחתימה על הסכם העסקה. הנה התשובות שקיבלנו ועם הסברים מתחת לגרף.

הנה הטקסט המלא מהשאלה, כדי שיהיה ברור מה זו כל אפשרות:

• קשרים: דרך מישהו/י בארגון שהכרת אישית קודם, או דרך חברים/ות שהכיר
• תהליך הגשה רשמי: דרך פרסום משרה בלינקדין, באתר הארגון וכד'
• פנו אלי מהארגון – מיוזמתם
• בעזרת head hunter מחוץ לארגון: בין אם את/ה יזמת את הפניה, או שה-head hunter
• Cold Call: פניה אישית למישהו/י בארגון ללא היכרות מוקדמת

נראה שרק קצת יותר משליש הגישו מועמדות דרך קשרים, כמעט אותו מספר של אנשים שפנו דרך קשרים. בתוצאות סקר השכר לניהול המוצר שנפרסם בקרוב, למשל, הרבה יותר נעזרו בקשרים מאשר בפניה ישירה.

לאיזה קהל יעד פונים מוצרים שמעוצבים בארץ?

אין הפתעות גם השנה: כפי שראינו בסקרי 2024 ו-2023, B2B משמעותי הרבה יותר בארץ מאשר B2C, ורוב המוצרים שמעוצבים בארץ מגיעים לכל העולם.

עד כאן פרק המידע על ארגונים ושכירים/ות. מקווים שהם יעזרו לכם בשיחות השכר ותכנון הפעילות שלכם ושל הארגון שלכם בהמשך השנה.

תוצאות הסקר: פרילנסרים.ות

בשונה מהשנה שעברה, השנה פיצלנו את שאלת התעריפים לשניים: תעריף ללקוחות ישירים, כשלקוח הקצה הוא הלקוח של הפרילנסר.ית, ותעריף ללקוחות דרך תיווך, כשלקוח הקצה הוא לא הלקוח של הפרילנסר.ית, למשל כשהפרילנסר.ית עובד עם חברת פרויקטים והלקוח הוא של חברת הפרויקטים.

תוצאות הסקר מראות שיש פער של 2-14% בתעריפים הממוצעים בין לקוחות ישירים ללקוחות דרך תיווך, סימנו אותו בתווית הסגולה שמעל כל צמד עמודות.

בדקנו גם את התעריף החציוני בכל מקצוע, ואת הרבעון העליון והתחתון של התעריפים, כדי לקבל הערכה של טווח התעריפים הנהוגים בכל אחד מהמקצועות.

הכנסה חודשית ממוצעת וחציונית

רצינו לתת לפרילנסרים שקוראים את הפרק הזה דרך להשוות את עצמם לאחרים. אז תעריף שעתי זה טוב ויפה, אבל כמה בעצם מרוויחים בחודש ובשנה? כאן ניתחנו את ההכנסה השנתית, מחולקת ל-12 כדי לתת ממוצע חודשי שקל יותר לעכל ולהשוות להכנסות שרואים כל חודש – וגם למשכורת חודשית.

היה עצוב לקרוא את חלק מהתשובות לשאלה מה היו ההכנסות בשנת 2024, כמו למשל אחת מהן שהיה פשוט כתוב בה "על הפנים" במקום לציין מספר.

איך היו ההכנסות מול השנה הקודמת?

בדקנו אם ההכנסות עלו או ירדו לעומת השנה הקודמת.

פרילנס – עבודה קשה? או: כמה שעות ביום?

נראה שהשנה פרילנסרים עבדו יותר שעות בימי השבוע וגם בסוף השבוע. אם בסקר הקודם רק 33% עבדו 7 שעות ומעלה, בסקר השנה 47% ציינו שעבדו מספר שעות כזה. היו גם יותר שעבדו בסופי שבוע (33% לעומת 27% בשנה שעברה).

איך מתמחרים ומחייבים?

הכי בטוח – לחייב לפי שעות או ימי עבודה, ובאופן לא מפתיע הרוב ציינו שהם/ן מתמחרים כך את העבודה, בדומה לשנה שעברה. גם בשיטות התמחור האחרות לא היה שינוי דרמטי לעומת התשובות בשנה הקודמת.

זה הכל לסקר 2025

יש לכם משהו שלא כללנו ותרצו שנבדוק בסקר הבא? נשמח לשמוע: [email protected]