תוצאות סקר שכר ותעריפי Design לשנת 2022

בכמה עלה השכר של Product Designers ו-UXers לעומת 2021? כמה מרוויחים מנהלות ומנהלים? מה התעריף ה"נכון" למעצב/ת פרילאנס? מה אפיק השיווק הכי אפקטיבי עבור פרילאנסרים/ות בתחום העיצוב הדיגיטלי? אלה רק כמה מהשאלות שסקר השכר והתעריפים שלנו עונה עליהן השנה.

אנחנו מפרסמים את סקר השכר של UXI Live כשירות לקהילה מאז 2010 (שנים קודמות: 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2019, 2020, 2021) והוא בודק את מצב השכר ותמונת מצב של תעשיית הדיזיין הדיגיטלי בישראל.

כמו בכל שנה, בדקנו את השכר של שכירים/ות וגם את התעריפים של פרילנסרים/ות, והוספנו השנה גם מידע חדש:

  • שכר ותעריפים של UXR – חוקרי/ות UX
  • שכר ונסיון ראשי צוותים שהם גם Hands-on, לפי שנות נסיון בתחום
  • שכר לפי טכנולוגיות מובילות (AI/Crypto/XR/NFT)
  • מדיניות עבודה היברידית
  • הכנסה שנתית והרגלי עבודה של פרילנסרים/ות
  • ועוד ועוד…

תודות

בבניית הסקר השנה היו שני שותפים: ברק דנין שהוביל את התהליך, הכין את השאלון, הגרפים והפוסט הזה (ותודה לכל מי שתרמו רעיונות לשאלות לשכירים ולפרילנסרים) וגל פקטור שניתח את הנתונים בתוכנת R בצורה יסודית ומקיפה, ועל הדרך גם הכין לנו תהליך ניתוח מהיר יותר לשנים קדימה.

תודה לנעמה שפירא, רן לירון, ויטלי מיז'יריצקי ואורן שמיר על העזרה בניפוי הטעויות בסקר.

זכויות יוצרים: האם אפשר להציג את התוצאות במקומות אחרים?

בהחלט! כדאי ומומלץ. אבל מאחר והשקענו פה הרבה (מאוד) עבודה, רשיון השימוש בתוכן הוא CC BY-ND.

  1. טקסט: כשאתם מצטטים את הסקר בטקסט, תנו קרדיט עם לינק לכאן. הקרדיט: "סקר השכר של UXI Live 2022".
  2. אימג'ים: כשאתם לוקחים אימג'ים מהעמוד הזה, אין צורך בקרדיט נוסף, אבל שימו אותם as-is, ללא שינויים, ונשמח שתפרסמו אותם עם לינק לעמוד הזה.

מונחים וקבוצות מקצועות

PD
מי שמגדירים את עצמם כ-Product Designers, או UX/UI Designers, כלומר עוסקים גם בהיבטים של אפיון חוויית המשתמש (UX Design) וגם בהיבטים של העיצוב החזותי (UI Design).

Pure UX
מי שמגדירים את עצמם כמאפייני UX או UX Designers, ללא עיצוב חזותי / עיצוב UI.

אם אתם משווים את הסקר לשנים קודמות, שימו לב שבניגוד לשנים האחרונות שבהן חיברנו Pure UX עם PM/UX ו-UXR וקראנו לכולם ביחד "UX", השנה הפרדנו ביניהם. כדי לחדד את ההבדל, הקפדנו השנה לכתוב בכל מקום "Pure UX".

UXR
מי שמגדירים את עצמם כעוסקים ב-UX Research או מחקר UX, ללא אפיון או עיצוב.

UI/Marketing
מי שמגדירים את עצמם כ-UI Designers או Visual Designers או Marketing Designers.

Pure Managers
מי שלא עובדים Hands On בדיזיין, אבל מנהלים חוקרים ו/או designers מכל הסוגים שהזכרנו כאן למעלה, ישירות (כמו ראש צוות) או בעקיפין (ניהול מטריציוני או הנהלה בכירה).

UX Writers
גם השנה השיבו מעט מדי UX Writers / כותבי/ות מיקרו-קופי מכדי שנוכל לנתח את השכר והתעריפים שלהם.

מי השתתפו בסקר ומתי?

הסקר התקיים בסוף חודש דצמבר 2021 ותחילת ינואר 2022. לסקר השיבו 728 שכירים/ות ו-140 פרילנסרים/ות רלוונטיים, ביחד 868 אנשים. היו גם משיבים/ות לא רלוונטיים, שלא היו ממקצועות הדיזיין הדיגיטלי או ניהול דיזיין, או שאינם עובדים בישראל, או שהנתונים שלהם היו חלקיים (למשל, לא כללו שכר או תעריפים).


אל תהרסו את העיניים: קליק אחד ואתם מגדילים את כל התרשימים והגראפים

תוצאות הסקר: שכירים

מה השתנה מאז סקר 2021?

השכר ממשיך לעלות, עם תוספת של ₪1,000-4,000 לשכר החודשי ברוטו של PD ו-Pure UX בחברות מוצר טכנולוגי, כמעט בכל טווחי השכר. כפי שמצויין בתרשים הקודם, חברות מוצר מעסיקות את הרוב המוחלט של העוסקים בתחום הדיזיין הדיגיטלי שהשיבו לסקר (77%). השכר עלה גם ברוב סוגי הארגונים האחרים, תחומי העיסוק ושנות הנסיון.

המשמעות באחוזים שונה כמובן עבור כל טווח שכר, ויש גם שונות בטווחי שנות הנסיון השונים, כפי שאפשר לראות בשני התרשימים הבאים:

  • עבור PD בחברת מוצר, עם 0-1 שנות נסיון, היתה עליה של 17%, אבל בטווחי שנות הנסיון הגבוהים יותר העלייה היא רק של 5-6%.
  • עבור Pure UX בחברת מוצר, עם 3 שנות נסיון היתה עליה של 16%, אבל בטווחי שנות הנסיון הגבוהים יותר לא היה כמעט שינוי בשכר.

מעניין לציין שבעוד שבסקר של השנה שעברה לא היו כמעט ג'וניורים/ות (משיבים עם 0-1 שנות נסיון) שעוסקים ב-Pure UX בחברות מוצר, השנה היו 15 משיבים כאלה. ייתכן שהשינוי מצביע על מגמת גיוס של ג'וניורים/ות ישירות לחברות מוצר, שבעבר הקפידו להעסיק רק עובדים מנוסים/ות יותר.

62% מהמשיבים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה, עם עליה ממוצעת של 12% וחציונית של 15%, ופחות מ-1% על ירידה עם ירידה ממוצעת של 16.2% וחציונית של 12%.

שכר ממוצע גברים מול נשים

הפערים שאנחנו רגילים לראות לטובת שכר הגברים נשארו, לצערנו, אם כי הצטמצמו לעומת סקר 2021 גם ב-UX (רק 4% לעומת 14% ב-2021) וגם ב-PD (רק 10% לעומת 13% ב-2021).

פער השכר בין גברים לנשים דווקא גדל לעומת סקר 2021 אצל מי שהם Pure Managers, כלומר רק מנהלים/ות ללא עיסוק Hands on ב-Design (עלה ל-14% לעומת 4% ב-2021).

כשבוחנים את אוכלוסיית המנהלים/ות בנפרד, גם Pure Managers וגם כאלה שעובדים/ות בדיזיין Hands On, מתקבלת תמונה מעודדת יותר, עם שכר ממוצע מעט גבוה יותר לנשים עם עד שנה נסיון בניהול. אולי יש כאן התחלה של שינוי מגמה מבורך, נמשיך לעקוב בשנה הבאה.

שימו לב גם לתרשים בהמשך הממצאים שמציג את השכר ל-Pure Managers, שלא מבצעים hands on design.

שביעות רצון ושכר ממוצע – גברים מול נשים

תמונת שביעות הרצון אצל גברים ונשים נשארה דומה ל-2021 מבחינת אחוז שבעי ושבעות הרצון (מעט פחות גברים שבעי רצון לעומת 2021, מעט יותר נשים שבעות רצון וניטראליות לעומת 2021).

שכר במרכז ובשרון לעומת שאר הארץ

כפי שראינו גם בסקרים קודמים וכמו שגם קורה בתחומים אחרים, יש פערי שכר משמעותיים בין המרכז והשרון לבין כל שאר הארץ. הפער מגיע עד כמעט 30% בין השכר הממוצע במרכז הארץ לצפון הארץ. התרשים הבא מנתח את כלל המשתתפים/ות השכירים בסקר השכר.

שכר לפי טכנולוגיה

היינו סקרנים לראות אם בתחומים טכנולוגיים מסויימים יש שכר שונה מאשר באחרים, במיוחד בטכנולוגיות היותר טרנדיות נכון להיום. אז כן, יש פערים, ומעניין לראות גם כמה משיבים יש בכל אחד מהתחומים הללו, כאינדיקציה לפופולריות/נישתיות שלהם. התרשים הבא מנתח את כלל המשתתפים/ות השכירים בסקר השכר.

שכר Product Design

כרגיל, השכר בחברות מוצר הוא גבוה יותר מהשכר במקומות אחרים. בניגוד לשנים קודמות, קיבלנו מעט מידע על PDs בארגונים שאינם חברות מוצר, למעט ג'וניורים/ות ובעלי/ות נסיון רב. ייתכן שזה מקרי, ואולי זה קשור לגיוסים הרבים של PDs שבוצעו על-ידי חברות מוצר שהרחיבו את צוותי המוצר שלהם בשנה האחרונה.

כמובן ששכר ממוצע מציג רק חלק מהתמונה, ויש בה שונות גדולה, ולכן חשוב לנו גם להראות חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. למיטיבי לכת, כללנו גם n וסטיית תקן כאן למטה.

שכר Product Design בחברות מוצר:

שנות נסיוןשכר ממוצעשכר חציוניnסטיית תקן
0-1 שנים₪14,394₪14,00044₪6,557
2 שנים₪18,033₪18,00020₪4,167
3 שנים₪21,346₪21,00055₪5,912
4 שנים₪22,505₪22,00038₪5,033
5 שנים₪25,799₪24,50033₪6,261
6 שנים₪25,686₪25,00037₪5,202
7-10 שנים₪29,599₪30,00070₪6,763
11+ שנים₪30,398₪31,00041₪6,715

שכר PD לפי סוג ארגון

אנחנו בודקים את השכר בסוגי ארגונים שונים כבר הרבה שנים, אבל השנה בדקנו לראשונה ארגונים ממשלתיים בנפרד והתוצאה מעט הפתיעה אותנו: השכר הממוצע תחרותי ואפילו גבוה מזה שמציעות חברות מוצר. אמנם היו רק 9 משיבים/ות מארגונים ממשלתיים לעומת 338 מחברות מוצר, אבל סטיית התקן דומה ואפילו קטנה יותר בארגונים ממשלתיים (₪7,433 בממשלתיים לעומת ₪7,907 בחברות מוצר). אנחנו מקווים שיותר PDs מארגונים ממשלתיים ישתתפו בסקר הבא כדי שנוכל לתת תמונה יותר מדויקת.

כרגיל השכר בחברות ייעוץ ופרויקטים נמוך משאר השוק (אם כי הוא עלה משמעותית לעומת 2021, במיוחד בחברות ייעוץ). חשוב לזכור שחלק מהסיבה לפער היא שיש יותר ג'וניורים/ות בחברות כאלה מאשר בחברות מוצר, כפי שגם אפשר לנחש מהתרשים שלמעלה, והם כמובן מטים את השכר הממוצע בארגונים אלה כלפי מטה.

שכר PD לפי קהל יעד של המוצר: B2B, B2C ועוד

רצינו לראות השנה גם את השכר הממוצע לפי סוג קהל היעד של המוצר. כפי שמוצג גם בתרשים בהמשך, רוב הדיזיינרז בארץ עובדים על מוצרי B2B (כ-48%) או B2B+B2C (כ-31% נוספים).

שכר PD לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כפי שראינו גם בשנים קודמות, ארגונים גדולים יותר משלמים משכורות גבוהות יותר, וכמובן שראשי צוותים מרוויחים יותר מאשר עובדים בצוות או ללא צוות.

שכר ראש צוות PD לפי שנות נסיון

ככל שיש יותר PDs בתוך ארגונים, כך גם יש יותר ראשי צוותים, וכך השנה מתאפשר לנו לראשונה לבחון את שכר ראשי הצוותים שהם/ן גם hands-on ב-Product Design (להבדיל מ-Pure Managers שאנחנו מציגים בהמשך, שעוסקים/ות רק בניהול).

שכר Pure UX

כמו בשכר PD, גם בשכר של Pure UX יש גם השנה פער משמעותי לטובת חברות מוצר. גם כאן אפשר לראות שחסרים נתונים במרכז טווח שנות הנסיון בחברות אחרות והשנה יותר מאשר בעבר. כמעט שלא היו משיבים/ות שעוסקים ב-Pure UX מחברות שאינן חברות מוצר, למעט ג'וניורים/ות (וגם כאלה היו מעט) ובעלי/ות 7-10 שנות נסיון.

גם כאן, כמו אצל PD, השכר הממוצע מציג רק חלק מהתמונה וחשוב לנו להראות גם חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") בחברות מוצר כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. כללנו טבלה מפורטת הכוללת גם n וסטיית תקן לאחר התרשים, למי שהפרטים המלאים חשובים לו/לה.

שכר Pure UX בחברות מוצר:

שנות נסיוןשכר ממוצעשכר חציוניnסטיית תקן
0-1 שנים₪13,216₪12,5006
2 שנים
3 שנים₪22,262₪21,0009
4 שנים₪25,950₪26,0006
5 שנים₪28,000₪28,0006
6 שנים₪29,300₪31,00018
7-10 שנים₪28,694₪29,50018
11+ שנים₪33,042₪33,00026

שכר Pure UX לפי סוג ארגון

בתרשים הזה אין הפתעות רבות – השכר בחברות פרויקטים וחברות ייעוץ תמיד היה נמוך יותר מאשר במקומות אחרים. עם זאת, כמו בתרשים המקביל עבור PD, חשוב לזכור שהוא משקף גם את העובדה שיש יותר ג'וניורים/ות בחברות כאלה מאשר בחברות מוצר.

עוד מעניין לשים לב שבחברות מוצר נשמר עדיין פער משמעותי של 14.4% לטובת Pure UX לעומת PD. בחברות שאינן חברות מוצר, לעומת זאת, השכר הממוצע ל-PD עלה וכבר מאוד קרוב או אפילו זהה לשכר הממוצע ל-Pure UX, מה שלא ראינו בסקרים קודמים שביצענו.

שכר Pure UX לפי קהל יעד של המוצר: B2B, B2C ועוד

פערי השכר כאן דומים לאלה שאפשר לראות למעלה עבור PDs.

שכר Pure UX לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כמו ב-PD ובדומה לשנים קודמות, גם כאן חברות גדולות נותנות תנאים יותר אטרקטיביים. מעניין לציין שהשכר הממוצע לראשי צוותים שהם Hands on ב-Pure UX נמוך מהמקבילים שלהם ב-PD, גם בארגונים קטנים וגם בגדולים. עם זאת, כשמסתכלים על השכר לראשי צוותים לפי שנות נסיון, השכר הממוצע לראשי צוותים שהם Hands On ב-Pure UX דווקא גבוה יותר ממקביליהם ב-PD.

שכר UX Research – UXR

מספר השכירים/ות שעוסקים ב-UXR והשיבו לסקר השנה (23) גבוה משמעותית מזה של הסקר הקודם (15). כך התאפשר לנו השנה לנתח את השכר של העוסקים לפי שנות נסיון, דבר שלא יכולנו לעשות בעבר.

שכר UI Design

שכר Marketing Design

שכר מנהלות ומנהלים

את אוכלוסיית המנהלים והמנהלות חילקנו ל-2:

  • Pure UX/PD שגם מנהלים/ות וגם עושים/ות Hands On Design – ראו למעלה את פירוט הממצאים לגביהם, גם בהשוואה של גברים מול נשים בהתחלה, וגם בשכר של ראש צוות PD ו-Pure UX.
  • Pure Manager – מנהלים/ות שלא עובדים Hands On, ומפורטים בתרשים הבא.

תנאי העסקה

השכר הוא ללא ספק מרכיב חשוב ומרכזי בתנאי ההעסקה שלנו, אבל הוא לא לבדו. בפרק זה נבחן שלושה חלקים חשובים נוספים: ימי חופשה שנתיים, הטבות והמדיניות לגבי עבודה היברידית.

כמה חופש מגיע לכם?

מהנתונים העולים מהסקר השנה עולה שכמעט בכל מספר שנות נסיון, מספר ימי החופשה בשנה עלה ביום אחד לעומת הממצאים בסקר 2021. האם זה קשור לקורונה? לנסיון של מעסיקים להיות יותר אטרקטיביים? קשה להגיד, נשאיר את הספקולציות לכם.

הטבות נוספות

המדיניות לגבי עבודה היברידית

שנתיים של קורונה עשו את שלהן, ונראה שעבודה היברידית היא כבר לא שאלה של "כן או לא" אלא של מינונים, ונראה שרוב מוחלט של הארגונים (91%) בהחלט מוכן להתגמש ולאפשר עבודה מרחוק.

ממצאים נוספים: הכירו את קהילת הדיזיין

לא הכל זה שכר ותנאים! אם אתם סקרניות וסקרנים לגבי כלי העבודה שאנחנו משתמשים בהם, גדלי הצוותים בארץ ואופי הארגונים שפעילים בארץ, החלק הזה בשבילכם.

כלי עבודה

אפשר לראות בקלות שהמגמה שראינו בשנה שעברה, שבה Figma הלך והתחזק גם אצל PDs וגם אצל UXers, נמשכת גם השנה. לראשונה מאז שהתחלנו לעשות סקרים, Axure כבר לא הכלי השולט אצל UXers. אנחנו מנחשים שאם נבדוק באיזה כלי השתמשו כדי ליצור בדיקות שמישות ואבות-טיפוס אינטראקטיביים Axure היה לוקח ביג-טיים, אבל זה רק ניחוש (ובכל מקרה, כנראה שלרוב אין צורך באבות טיפוס אינטראקטיביים).

לגבי סכימת הנקודות, שניתנו על ידי המשיבים בין 1-5 (אזהרה: המשך המשפט לחובבי הז'אנר בלבד): נירמלנו את סכום הנקודות ל-1,000, לפי החלק היחסי שלהן מהמקסימום שכלי מסויים קיבל בכל קבוצה (PD ו-UX). זאת כדי שיהיה אפשר להשוות בצורה הוגנת בין הפופולריות של כלים אצל UX ואצל PD.

כלי ניהול Design System

נראה שגם כאן Figma שולט בצורה מאוד ברורה, גם אם הוא לא כלי Design System אמיתי במובן של חיבור מלא לקוד.

אגב, אם אתם רוצים לדעת לעומק איך לנהל Design System, אנחנו ממליצים בחום על הסדנה של לירן (טוב, אנחנו קצת משוחדים).

לאיזה קהל יעד פונים מוצרים שמעוצבים בארץ?

הממצאים כאן מאוד דומים לאלה של השנה שעברה: B2B משמעותי הרבה יותר בארץ מאשר B2C, ורוב המוצרים שמעוצבים בארץ מגיעים לכל העולם. Yay לנו!

גודל צוות דיזיין ביחס לגודל החברה

כדי להתחיל לקרוא את הגרף, נסו למצוא את גודל הארגון שלכם בציר ה-X ואת הצבע שמייצג את כמות המעצבים שאצלכם בארגון. אז תוכלו לראות באיזה אחוז מהארגונים שפועלים בישראל יש את אותו מספר המעצבים כמו אצלכם.

בדקנו גם את תמונת המצב בישראל כולנו, וכאן אפשר לראות את מה שקיבלנו:

עד כאן פרק המידע על ארגונים ושכירים/ות. מקווים שהם יעזרו לכם בשיחות השכר ותכנון הפעילות שלכם ושל הארגון שלכם בהמשך השנה.

תוצאות הסקר: פרילנסרים

החלטנו השנה לתת מידע עשיר עוד יותר מזה שנתנו בשנה שעברה לגבי פרילנסרים. העזנו לבקש – וקיבלנו מחלק גדול מהמשיבים/ות – את ההכנסה השנתית (שזה בעצם כמו לשאול לגבי השכר החודשי), שאלנו לגבי דרכי השיווק של העסק וגם לגבי שיטת התמחור ואפילו קיבלנו טיפים עבורכם הפרילנסרים/ות, במתנה מהמשיבים/ות לסקר. כל הפרטים בהמשך הפרק הזה.

הכנסה חודשית ממוצעת וחציונית

רצינו לתת לפרילנסרים שקוראים את הפרק הזה דרך להשוות את עצמם לאחרים. אז תעריף שעתי (שהצגנו גם בשנה שעברה) זה טוב ויפה, אבל כמה בעצם מרוויחים בחודש ובשנה? כאן ניתחנו את ההכנסה השנתית, מחולקת ל-12 כדי לתת ממוצע חודשי שקל יותר לעכל ולהשוות להכנסות שרואים כל חודש – וגם למשכורת חודשית.

בנוסף, הפרדנו את הנתונים לפי טווח תעריפים ממוצעים. המשיבים/ות ציינו תעריף מינימום ומקסימום שהם לוקחים כי אי אפשר לדרוש את אותו מחיר מסטארטאפיסט לפני גיוס, כמו מארגון שכבר סיים Round B, או כמו חברת טכנולוגיה גלובאלית. הטווחים שמוצגים (עד 200, 201-300 וכו') הם לפי חישוב של ממוצע פשוט בין תעריף המינימום והמקסימום שקיבלנו מהמשיבים/ות.

כמובן שההכנסה תלויה בעוד גורמים, כמו כמה שעות כל משיב/ה עובד ביום (יש מידע על זה כאן למטה) וכמה הם הצליחו למלא את שעות העבודה הפוטנציאליות בעבודה בפועל (או במילים אחרות: כמה טוב השיווק שלהם).

בקיצור, זה יותר מורכב מאשר שכר 😝

רצינו לבדוק כמה מקובל לדרוש עבור שעת עבודה בכל אחד מתחומי העיסוק השונים שבסקר: Product Design, UX Design, UX Research וגם UI Design (על Marketing Design לא קיבלנו מספיק מידע מפרילנסרים/ות השנה).

כדי לעשות את זה, לקחנו את אותם טווחי תעריפים מהגרף הקודם, ובדקנו כמה מהמשיבים/ות בכל תחום עיסוק נמצאים בכל טווח בתעריף הממוצע שלהם. יצא מאוד צבעוני – וגם מעניין. אפשר בקלות לראות שתעריפים של יותר מ-500 ש"ח הם בהחלט אפשרות ב-UX Design ו-UXR, אבל מאוד נדירים ב-PD ולא קיימים כלל ב-UI Design.

כמו בשנה שעברה, ניתחנו את טווח התעריפים הממוצע של כל תחום עיסוק (זה שונה מהטווח בשני התרשימים הקודמים): לקחנו את תעריפי המינימום והמקסימום שכל משיב/ה ציינו, וחישבנו את הממוצע והחציון של כל אחד בנפרד (מינימום בנפרד ומקסימום בנפרד). כל עמודה כאן מייצגת את הממוצע או החציון של המינימום והמקסימום.

שימו לב שציר Y לא מתחיל באפס, וכל עמודה בגרף מציגה שני מספרים: תעריף מינימום ממוצע/חציוני ותעריף מקסימום ממוצע/חציוני.

פרילנס – עבודה קשה? או: כמה שעות ביום?

יש שכירים ושכירות שמפנטזים על להיות פרילנס ולעבוד חצי יום, ובשאר לראות נטפליקס, לרקוד, או אולי לרכב על אופני הרים. לא שופטים, כל אחת ואחד וההעדפות שלו. אז כדי לעזור להם להתחבר למציאות, הנה שני נתונים חשובים:

  • 56% מהפרילנסרים/ות עובדים 7 שעות ומעלה ביום.
  • 43% מהפרילנסרים/ות עובדים גם בסופ"ש.

חוץ מזה, כדאי להציץ גם על התרשימים הבאים, שמדברים על תמחור ובעיקר על שיווק. אנחנו לא יודעים אם שיווק ומכירות נספרים בשעות העבודה שהמשיבים/ות ציינו, אבל מה שברור הוא שאלה שתי פעילויות (מאוד שונות מדיזיין) שנדרשות כשאתה לא שכיר/ה.

איך מתמחרים ומחייבים?

הכי בטוח – לחייב לפי שעות או ימי עבודה, ובאופן לא מפתיע הרוב ציינו שהם/ן מתמחרים כך את העבודה. בתמחור פרויקטאלי או בריטיינר יש סיכון (חריגת שעות!) אבל גם סיכוי להרוויח יותר פר שעה – רק שבאופן מובן, לא כל אחד/ת אוהבים את חוסר-הוודאות הזה.

איך משווקים ומשווקות?

נראה שרוב הפרילנסרים/ות שהשיבו לסקר מסתמכים בעיקר על שיווק מפה לאוזן, שעבור רוב האנשים אומר פשוט לחכות שיגיעו פניות דרך לקוחות עבר – אבל זה לא באמת מספיק. כדי ששיווק "מפה לאוזן" יעבוד טוב, אפשר וכדאי לעשות גם צעדים יזומים.

מהנתונים לא ברור אם שיווק מפה לאוזן מייצר מספיק עבודה (רשמנו לעצמנו לבדוק איתכם בשנה הבאה) אבל מבחינת משתתפי ומשתתפות הסקר, הוא הכי אפקטיבי באופן משמעותי.

האם 2021 היתה טובה אליכם, פרילנסרים ופרילנסריות?

81% ציינו שהם מרוצים מלהיות פרילנסרים/ות, ואצל 70% מהמשיבים ההכנסות ב-2021 עלו לעומת 2020 (אצל 19% הן ירדו ואצל 10% נשארו אותו הדבר). בסך-הכל נראה שהמצב ממש טוב, לא?

טיפים מלב אל לב

ביקשנו מהמשיבים/ות לסקר לתת לפרילאנסרים/ות בקהילה טיפים עסקיים לשיפור ההכנסות והרווחיות ב-2022. הנה מה שהם נתנו לכם/ן במתנה, מילה במילה, יש כאן דברים נהדרים:

  • תדרשו יותר כסף
  • לא להיבהל מתקופות שקטות, לא לתת הנחות מבלי להוריד חלקים בהצעת המחיר, לדעת מה הערך שאני מציעה.
  • לעיתים זה נוח מאוד לתמחר לפי פרויקט, אבל לוודא שאתם מגנים על עצמכם מבחינת כמות שינויים ותיקונים, כדי שלא תעבדו "בחינם" בסופו של דבר
  • לא להיות כמוני ולהשקיע גם בפייסבוק / אינסטגרם / גוגל כדי להגיע מהר יותר ללקוחות חדשים
  • שירותיות גבוהה, אגו בצד, הסכמה ללמוד כלים חדשים כל הזמן, יסודיות בעבודה משלב הקונספט ועד הדליברי לפיתוח, זמינות גבוהה ללקוח (גם אם לא ניתן לתת מענה מיידי, כן לענות מהר ולהתייחס לצרכים). בנוסף, מאוד חשוב, בהצעת מחיר להיות מפורטים ככל האפשר למען הסר ספק ולקחת בחשבון אחוז של שינויים לאחר סיכום או דרישות נוספות. לעשות תיאום ציפיות מראש ושיחות פולואו אפ בנ"צ. ולסיום, לזכור שמעצבי UX הם חלק מצוות שכולו עמל לייצר מוצר מנצח.
  • לקחת מחירים אשר מתאימים לניסיון המקצועי שלך ולא לפחד או לדחות העלאת מחירים.
  • לא לעבוד מהבית ולא לשכוח לקחת קונצרטה בבוקר
  • לחקור, להבין מה התמחור המקובל בתחום ולהתאים את התמחור שלכם/ן. לדעת שאם תתמחרו נמוך מידי תפגעו גם בעצמכם וגם בקהילה מקצועית שלמה של פרילאנסרים/ות שלא מצליחה לעבור רף תמחור מסויים.
  • לסיים כל פרוייקט בצורה הכי טובה שאפשר גם אם ממש לא משתלם. לתת הערכות ריאליות. להתרכז בתוצאות עבור הלקוח ולא בתהליך עבודה בסגירת העסקאות.
  • בנק שעות גלובאלי ותעריף גבוה
  • לא לחשוש מתעריפים גבוהים (כמובן באופן שתואם את מה שמקובל בשוק). לא לחשוש להגיד ״כן״ לפרויקטים גם אם הם טיפה מחוץ לאזור הנוחות שלכם.ן – ככה לומדים 🙂 להשקיע בכל פרויקט שעושים כדי שיעבירו את השם שלנו הלאה, זה השיווק הכי טוב.
  • אל תתפשרו על איכות העבודה שלכם, אבל גם אל תניחו שאתם יודעים הכל – תהיו קשובים ללקוחות ולצרכים שלהם
  • לא לפחד לבקש את מה שמגיע לכם, אבל גם תמיד לתת את המקסימום שלכם לכל הלקוחות. כשיגיע העת להעלאת התעריף, אתם תרגישו בנח ובבטחון מלא לעשות את זה.
  • מאחר ואני עובדת לפי פרוייקט פיתחתי סט שאלות מול לקוחות שעוזר לי להגדיר טוב יותר את היקף הפרוייקט ולייצר תיאום צפיות ובתוך כך, אני יודעת להצביע על blindspot‘s אפשריים בתוך הפרוייקט שקשה להעריך מראש ולכן בחוזה עצמו מוגדר שרק אחרי אפיון דרישות מבוסס יותר לאזור הרלוונטי ינתן תמחור מדוייק יותר. כך גם הלקוחות מקבלים מסגרת תקציב מוערכת וגם מבינים היכן נקודות הבלת״מ ונערכים לכך בהתאם. מנסיוני רובם מרגישים שזה מובנה יותר מת חור שעתי ומעדיפים שיטת תמחור זו.
  • לדעת כמה כל שעה שווה לך ואז לבנות מיקס נכון של פרויקטים: שעתי ופיקס
  • להתמקד או ב UX או ב UI. אני מאמינה שיש להתמקצע באחד משני התחומים האלו על מנת לספק שירותים מקצועיים ולצבור ניסיון בתחום. לא קל להצליח בתור עצמאי בתחום שלנו, עקב תחרות גדולה, חשוב למצוא את הערך המוסף שלך לעומת המתחרים. ניסיון זה מאסט, לא רק תיק עבודות יפה. לדעת לעבוד עם סוגים שונים של פרוייקטים, מכשולים שונים, אנשים וגופים שונים – תורם ידע יקר מפז
  • קודם כל תתנו שירות טוב, תעשו follow up עם הלקוחות באופן קבוע, שירגישו אתכם בתמונה.
    מעבר לזה – הרבה פעמים הלקוחות מחפשים להאציל סמכויות, למשל: לתאם להם צילומי תדמית. נכון, זה נשמע "לא מתפקידנו" אבל בתיאום איתם על שעות נוספות עבורנו, אפשר גם לעזור להם בדברים אחרים שחורגים קצת מתחום העיסוק שלנו וכך לשפר את ההכנסות, השירותיות והרווחיות מהלקוח.
  • לא לקחת כל עבודה בכל מחיר. לשמור על כמות לקוחות לא גבוהה כדי לשמור על שביעות רצון
  • אם אתם יודעים מה הסיבה לתמחור שלכם הרבה יותר קל "למכור" אותו ללקוחות ולעמוד מאחוריו, אז חשוב להבין לעומק את הערך שאנחנו מעניקים. כמו כן, לעבור מעסק של אדם אחד לניהול עובדים זה מאתגר, אבל לפעמים הכרחי. קחו לכם חצי שנה לפחות של הסתגלות למצב לפני שדברים יתחילו להסתדר גם בשורת הרווח/הפסד.
  • קודם כל להבין בניהול העסק מבחינה פיננסית והבנה של תזרים מזומנים.
  • לבוא לייעוץ עסקי
  • להעניק לאחרים/ות ללא תמורה: לייעץ, להשיב מקצועית על שאלות ברשתות, למנטר
  • לא לפחד לדרוש יותר. לא להפסיק להפיק תוכן במדייה החברתית, גם אם יש פרויקט גדול ואתם מסודרים לשנה הקרובה.
  • ללמד לעשות הרצאות למנטר ולא לוותר לעצמך

זה הכל להפעם! (לא מספיק?)

הסקר השנה העמיק במקומות שעוד לא העמקנו בהם בעבר. מעל הכל, אנחנו מקווים שהוא יעזור לכם להגדיר את התגמול שמתאים לכם או לעובדים ולעובדות שלכם.

יותר מאשר הנתונים הפיננסיים, הסקר הזה מרתק אותנו כי מאפשר לנו הצצה על האופן שבו התחום משתנה משנה לשנה. מקווים שהצלחנו לסקרן גם אתכם.

נתראה בסקר השכר הבא!