תוצאות סקר שכר ותעריפים 2024 למקצועות ה-Design
4.3.2024 | צוות UXI Live
איך השתנה השכר של UI Designers, Marketing Designers, Product Designer, UXers ו-UX Researchers מאז הסקר הקודם? כמה מרוויחים מנהלות ומנהלים שגם עוסקים בדיזיין Hands On? מה השכר הממוצע לג'וניורים וג'וניוריות? כמה הרוויחו לחודש בפרילאנס דיזיין בשנה שחלפה? סקר 2024 שלנו עונה על השאלות הללו, ועוד רבות אחרות.
אנחנו מפרסמים את סקר השכר של UXI Live כשירות לקהילה מאז 2010 (שנים קודמות: 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2019, 2020, 2021, 2022, 2023) והוא בודק את מצב השכר ותמונת מצב של תעשיית הדיזיין הדיגיטלי בישראל.
כמו בכל שנה, בדקנו את השכר של שכירים/ות וגם את התעריפים של פרילנסרים/ות.
תודות
את הסקר השנה בנה וניתח ברק דנין.
זכויות יוצרים: האם אפשר להציג את התוצאות במקומות אחרים?
בהחלט! כדאי ומומלץ. אבל מאחר והשקענו פה הרבה (מאוד) עבודה, רשיון השימוש בתוכן הוא CC BY-ND.
- טקסט: כשאתם מצטטים את הסקר בטקסט, תנו קרדיט עם לינק לכאן. הקרדיט: "סקר השכר של UXI Live 2024".
- אימג'ים: כשאתם לוקחים אימג'ים מהעמוד הזה, אין צורך בקרדיט נוסף, אבל שימו אותם as-is, ללא שינויים, ונשמח שתפרסמו אותם עם לינק לעמוד הזה.
מונחים וקבוצות מקצועות
PD
מי שמגדירים את עצמם כ-Product Designers, או UX/UI Designers, כלומר עוסקים גם בהיבטים של אפיון חוויית המשתמש (UX Design) וגם בהיבטים של העיצוב החזותי (UI Design).
Pure UX
מי שמגדירים את עצמם כמאפייני UX או UX Designers, ללא עיצוב חזותי / עיצוב UI.
UXR
מי שמגדירים את עצמם כעוסקים ב-UX Research או מחקר UX, ללא אפיון או עיצוב.
UI/Marketing
מי שמגדירים את עצמם כ-UI Designers או Visual Designers או Marketing Designers.
Pure Managers
מי שלא עובדים Hands On בדיזיין, אבל מנהלים חוקרים ו/או designers מכל הסוגים שהזכרנו כאן למעלה, ישירות (כמו ראש צוות) או בעקיפין (ניהול מטריציוני או הנהלה בכירה).
PM/UX ומנהלי/ות מוצר אחרים
השנה ניתחנו את השכר של כל מנהלי ומנהלות המוצר בסקר שכר נפרד שיתפרסם בקרוב.
UX Writers
גם השנה השיבו מעט מדי UX Writers / כותבי/ות מיקרו-קופי מכדי שנוכל לנתח את השכר והתעריפים שלהם.
מי השתתפו בסקר ומתי?
הסקר התקיים בסוף חודש דצמבר 2023. לסקר השיבו 888 שכירים/ות ו-139 פרילנסרים/ות רלוונטיים, ביחד 1,027 אנשים – מעט פחות מהסקר הקודם, אנחנו משערים שזה בגלל המצב בארץ, על כל ההיבטים שלו. היו גם משיבים/ות לא רלוונטיים, שלא היו ממקצועות הדיזיין הדיגיטלי או ניהול דיזיין, או שאינם עובדים בישראל, או שהנתונים שלהם היו חלקיים (למשל, לא כללו שכר או תעריפים).
אל תהרסו את העיניים: קליק אחד ואתם מגדילים את כל התרשימים והגראפים
מילה על המלחמה
שאלנו בסקר שאלה אחת על השפעת המלחמה על העבודה עם חו"ל. התשובות שקיבלנו, כמעט כולן, אמרו בצורה ברורה שלא, ואם כבר היתה השפעה (מעבר אולי לשבוע-שבועיים הראשונים שבה כולם בארץ היו בהלם), היא היתה של אמפתיה וחיבוק. רוב התגובות היו "לא השפיעה". הנה כמה מהדברים שכתבתם לנו בתשובות ברוח זו:
- "צוות אחד מאירופה צילם סירטון תמיכה שהיה מרגש. העבודה עצמה למעט השבועות הראשונים נשארה די דומה."
- "לא השפיעה טפו טפו. נתנו גם גמישות לעבוד מרחוק למי שרצה ועזב את הארץ לתקופה."
- "הרבה אמפטיה והזדהות. הרגשה חיובית מאוד. ניתן זמן אישי חופשי והרבה גמישות עם שעות העבודה וההספק."
- "מול חו"ל – לא שינה כלום, מעבר לשיבושים הכלליים בעבודה, שגם הם – לא היו מאוד משמעותיים"
- "הרבה אמפתיה ותמיכה מעובדים בחו"ל"
- "העבודה מול צוות בחו״ל המשיכה כרגיל, בקושי היה התחשבות עקב מלחמה בארץ"
- "אני עובדת מול אוקראינה וארה"ב אז היתה סולידריות גבוהה. שבוע התאפסות וחזרנו לעבודה די רגילה"
- "שידרו עסקים כרגיל מהשבוע השני למלחמה כדי שלא ״ירגישו״"
- "בשבועיים הראשונים בכלל לא עבדתי. בשבועיים – חודש אחרי התחלתי לחזור בהדרגה לעבודה, וכמובן המנהל שלי (מברצלונה) ושאר חברי הצוות המורחב ואנשים שעבדתי מולם דאגו ושלחו הודעות לשלומי."
- "המלחמה השפיעה הרבה יותר על העבודה בארץ מאשר על העבודה עם חו״ל. היחסים שלנו עם השלוחה האמריקאית (ועובדים בפולין) נשארו בדיוק אותו הדבר (ויש להניח שהיוזרים לא יודעים בכלל שהמוצר ישראלי)."
- "שבועיים של עבודה מהבית ולאט לאט חזרה לשגרה מלאה. חוסר במפתחים. עובדים מחו"ל מועסקים בחברה ישראלית אז הביעו אמפתיה ודאגה."
- ""בסניף בישראל, אף אחד לא עבד כל השבועיים הראשונים. הנהלת החברה ויתר העובדים בחו״ל התגייסו כדי לטפל בדברים שאנחנו לא הגענו אליהם. לאחר מכן, גם אפשרו לנו להמשיך ולהעדר מהעבודה לפחות למשך שבועיים נוספים אם היינו זקוקים לכך."
- "בן הזוג שלי היה במילואים ונציגה מ-HR הייתה בקשר צמוד איתי"
- "היה שבוע-שבועיים של התנתקות. לאחר מכן חזרה לתפקוד חלקי. ככל שהאזעקות נרגעו והילדים חזרו לבית ספר תפקוד מלא."
- "לא השפיע בכלל, הייתה דאגה אישית לשלום העובדים בישראל ולבני משפחתם."
- "הייתה התחשבות מאוד גדולה מצד האמריקאים, דחיות בלו״ז והפגנת סולידריות"
- "מזדהים עם עובדים מאוקראינה שגם עוברים מלחמה ומקבלים תמיכה מהקולגות שלנו ברחבי העולם. הארגון שלי ביצע פעילות התנדבות משמעותית שקצרה שבחים בארץ ובקרב חברנו בחו״ל ולימדה אותנו על המוצר של עצמנו"
יחד עם זאת, היו כמה תגובות שהיה עצוב לקרוא:
- "השפיעה מאוד, עבדתי פחות, פרויקטים בישראל השתנו, ביקורי בכירים בוטלו, ציפיות ירדו."
- "המלחמה השפיעה גם על היקף העבודה בפרויקטים בארץ מהסיבה שהרבה אנשים גוייסו ולא יכולים להמשיך להתקדם."
- "בעיקר רגשית, נוצר פער תרבותי שקשה לגשר עליו. מקצועית זה לא משפיע."
- "הפכה את שיחות החולין למעט יותר מביכות, בעיקר מול אמריקאים שנורא דואגים אבל גם נמנעים מהנושא כמעט כמו ממגיפה. עם הודים אין בעיה לדבר על הכל."
- "עצירת השקעות ועסקאות (בעיקר מחו״ל), ותכנון הורדה של כלל העובדים ל80% משרה"
- "הרבה churn בארץ ובחול"
- "השפיעה – פחות פרויקטים ואי קבלת העלאה בשכר בגלל המצב המורכב"
- "מחסור במפתחים מישראל שגוייסו, ירידה בנפח העבודה בעקבות היעדרויות, עומס רגשי וקושי לישראלים בצוותים גלובלי להסביר, לשתף, להתגונן לעיתים"
- "החברה בארץ נסגרה בעקבות המלחמה"
- "יש תחושת ניתוק עם הצוות בחול לפעמים"
- "בעיקר לא כל כך עבדתי בתקופה הזאת, וכשעבדתי הרבה עובדים מחו״ל לא הצליחו להבין למה"
גם בעת כתיבת שורות אלה, בפברואר 2024, אנחנו עדיין מקווים לחזרתם בשלום של החטופים.ות והחיילים.ות ולימים שקטים ובטוחים יותר.
תוצאות הסקר: שכירים.ות
מה השתנה מאז סקר 2023?
השכר ממשיך לעלות, עם תוספת של כמעט 5% לשכר החודשי ברוטו של PD ו-4% לזה של Pure UX (בחברות מוצר טכנולוגי), כמעט בכל טווחי השכר. בחברות שאינן חברות מוצר, השכר של PD ו-Pure UX רשם עליה ניכרת של 13-20%.
כפי שמצויין בתרשים הקודם, חברות מוצר מעסיקות את הרוב המוחלט של העוסקים בתחום הדיזיין הדיגיטלי שהשיבו לסקר (73%), אולם המספר הזה ירד מעט לעומת סקר 2022 (היה 75%) – בהמשך למגמה שראינו ב-2023 מול 2022 (היה 77% ב-2022). המשמעות היא שכפי הנראה, יותר ארגונים שאינם "חברות מוצר" מעסיקים אנשים מתחומי ה-PD/UX/UI/MD/UXR מאשר בעבר, ואם זה אכן כך, זו בהחלט מגמה מעודדת.
אפשר לראות בתרשים הבא שהשכר של PD (הסקר החדש בוורוד) לא השתנה באופן דרמטי מול סקר השכר הקודם (באפור). בחלק מהטווחים הוא ירד מעט ובחלק עלה מעט – כנראה עדות לשנה המורכבת שעברה על המשק בישראל ב-2023.
בעולם ה-UX, ניתן לראות שהשכר בחברות מוצר ירד בכל הטווח שמתחת ל-6 שנות נסיון (רוב המועסקים בחברות מוצר הם בעלי 5 שנות נסיון ומעלה – 57%).
האם Pure UX עומד להיעלם?
ממצא מעניין הוא שמספר המשיבים בקטגוריה של Pure UX בחברות מוצר ירד ב-36% לעומת הסקר הקודם. בסקר כולו העוסקים ב-Pure UX היוו רק 13.4% לעומת 17% בסקר הקודם, ואילו העוסקים ב-PD עלו מ-65% ל-69%. המגמה ברורה כבר כמה שנים, והשנה היא ממשיכה באותו הכיוון: פחות ופחות מהמועסקים בדיזיין בארגונים מוגדרים כ-Pure UX, ויותר ויותר מוגדרים כ-Product Designers.
שכר ג'וניורים.ות
גם השנה בחנו בנפרד את השכר של ג'וניורים וג'וניוריות – כאלה שיש להם פחות משנה נסיון בתחום העיסוק שלהם. גם כאן, הפרדנו לחברות מוצר ולשאר התעשייה. בדומה לסקר של השנה שעברה, ראינו שבעלי נסיון מועט עובדים בסוגי ארגונים שאינם "חברת מוצר" (כמו חברות פרויקטים, סטודיואים לעיצוב וכד'). השכר בארגונם אלה נמוך יותר, כפי שהסקר הדגים גם בשנה שעברה.
מעניין לראות שהשכר לג'וניורים בחברת מוצר ירד משמעותית אצל PD, מ-₪14,900 בסקר הקודם ל-₪11,927 בסקר הזה. גם בחברות אחרות הוא ירד, מ-₪11,332 בסקר הקודם ל-₪10,732. אצל Pure UX לא קיבלנו מספיק נתונים כדי לתת תשובה מבוססת לשאלת השכר לג'וניורים. נראה שהיה מעט מאוד מקום לכניסה של Pure UX חדשים לשוק בישראל של 2023.
השינוי בשכר – מבט על
רק 47% מהמשיבים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה (לעומת 54% בשנה שעברה ו-62% בשנה שלפניה), עם עליה ממוצעת של 17% (לעומת 19% בשנה שלפניה) וחציונית של 10% (לעומת 15% בשנה שעברה), וכ-3% על ירידה בשכר (לעומת 1% בשנה הקודמת) עם ירידה ממוצעת של 11% (לעומת 21% בשנה שעברה) וחציונית של 10% (לעומת 20% בשנה הקודמת).
אם כן, פחות ופחות מקבלים העלאה בשכר משנה לשנה, והשנה לראשונה יש מיעוט של כאלה שהשכר שלהם עלה. נקווה שהשנה הבאה תביא איתה שיפור בנושא זה.
שכר ממוצע גברים מול נשים
הפערים שאנחנו רגילים לראות לטובת שכר הגברים נוכחים בכל התפקידים, למעט Pure Managers (מי שמנהלים/ות בלבד, ללא עבודת Hands On).
כשבוחנים את אוכלוסיית כלל המנהלים והמנהלות בנפרד, גם Pure Managers וגם כאלה שעובדים/ות בדיזיין Hands On, מתקבלת תמונה שונה מעט, עם פער יחסית קטן בטווחי הנסיון של 2-10 שנים, אבל פער די גדול (18%) לרעת הנשים בטווחים של 0-1 שנות נסיון ו-11 שנות נסיון ומעלה.
שביעות רצון משכר ותנאים – גברים מול נשים
נראה שרמת שביעות הרצון מעט נמוכה יותר השנה לעומת 2023 – אבל בפער מינורי של אחוזים בודדים. השנה 58% מהנשים ציינו שביעות רצון גבוהה מהשכר (לעומת 59% בשנה שעברה) ו-62% מהגברים (לעומת 65% בשנה שעברה).
שכר במרכז ובשרון לעומת שאר הארץ
כפי שראינו גם בסקרים קודמים, יש פערי שכר משמעותיים בין המרכז והשרון לבין כל שאר הארץ. השכר הממוצע בדרום הוא הנמוך מכולם וזה שבצפון הכי קרוב לשכר באיזור המרכז. בחנו הפעם את השכר של PD בלבד בהקשר הזה, כי בשאר המקצועות לא היו לנו מספיק נתונים כדי לבחון את הנושא הזה בצורה מהימנה. הנתונים בשנים קודמות הראו מגמה דומה בפערי השכר.
שכר Product Design
בפרק הזה ניתן לראות את השכר של Product Designers בחתכים שונים. המידע בחברות שאינן חברות מוצר חלקי כי לא קיבלנו מספיק נתונים בטווחי שנות הנסיון המדוברים.
לתשומת לבכם, השכר המוצג בגרף הראשון בחלק זה הינו רק שכר ממוצע ויש בו גם שונות גדולה, כפי שאפשר לראות בטבלה שבהמשך. בגרף שאחריו אפשר לראות שכר חציוני ורבעוני (כאינדיקציה אפשרית לטווחי השכר הקיימים בשוק).
כאמור, שכר ממוצע מציג רק חלק מהתמונה. יש בשכר שונות גדולה, גם בתוך ולכן חשוב לנו גם להראות חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. למיטיבי לכת, כללנו גם n וסטיית תקן כאן למטה.
שכר Product Design בחברות מוצר:
שנות נסיון | שכר ממוצע | שכר חציוני | n | סטיית תקן |
עד שנה | ₪11,927 | ₪11,000 | 9 | ₪2,857 |
שנה | ₪16,962 | ₪16,000 | 23 | ₪6,683 |
שנתיים | ₪18,496 | ₪18,249 | 54 | ₪4,312 |
3 שנים | ₪20,562 | ₪21,000 | 75 | ₪3,919 |
4 שנים | ₪23,758 | ₪24,499 | 48 | ₪4,752 |
5 שנים | ₪26,656 | ₪27,119 | 48 | ₪5,333 |
6 שנים | ₪29,896 | ₪30,000 | 40 | ₪4,435 |
7 שנים | ₪30,575 | ₪30,200 | 32 | ₪4,352 |
8 שנים | ₪31,105 | ₪30,500 | 36 | ₪4,735 |
9 שנים | ₪33,150 | ₪30,600 | 16 | ₪5,359 |
10-12 שנים | ₪32,587 | ₪32,500 | 56 | ₪6,936 |
13-15 שנים | ₪34,084 | ₪35,000 | 22 | ₪6,533 |
16 שנים ומעלה | ₪36,936 | ₪35,100 | 25 | ₪7,410 |
שכר PD לפי סוג ארגון
בהקשר של ארגונים ממשלתיים, סקר השכר השנה מראה תמונה אחרת מאשר בשנים קודמות: השכר הממוצע עלה (₪19,190 לעומת ₪18,004 בשנה שעברה), וכעת בארגונים אלה השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר בשוק עבור PD, למעט בחברות מוצר. בשנה שעברה המקום השני היה שייך לחברות שאינן עוסקות בטכנולוגיה כתחום מרכזי (כמו קופות חולים, בנקים וכד').
יהיה מעניין לראות כיצד ארגונים אלה ממשיכים להתמודד עם השכר הגבוה יותר שיודעות להציג חברות המוצר.
שכר PD לפי קהל יעד של המוצר: B2B, B2C ועוד
השכר בחלוקה זו מראה תמונה לזו של שנה שעברה – אולם בפערים קטנים יותר מאשר היו בשנה שעברה, במיוחד בין B2B ל-B2C. בנוסף, השכר הממוצע במוצרי B2D הוא הגבוה מכולם, לעומת השנה שעברה שבה אלה היו מוצרי B2B – אולם אנחנו לא מייחסים להבדלים אלה משקל גדול מאחר ורוב המשיבים היו מחברות שעוסקות ב-B2B (כ-51%) או B2B+B2C (כ-33%).
שכר PD לפי גודל החברה ודרג מקצועי
כפי שראינו גם בשנים קודמות, ארגונים גדולים יותר משלמים משכורות גבוהות יותר, וכצפוי ראשי צוותים מרוויחים יותר מאשר עובדים בצוות או ללא צוות. בניהול ביניים בארגונים גדולים כפי הנראה אין עבודה Hands On ב-PD, ולכן אין לנו מידע על שכר של מי שבדרג ניהול ביניים ועוסק/ת ב-PD.
שכר Pure UX
כמו בשכר של PD, גם השכר של Pure UX יותר גבוה בחברות מוצר. כמו שראינו גם בשנה שעברה, הרוב מתקבלים לחברת מוצר רק אחרי 2-3 שנות נסיון במקומות אחרים.
גם כאן, כמו אצל PD, השכר הממוצע מציג רק חלק מהתמונה וחשוב לנו להראות גם חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") בחברות מוצר כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. כללנו טבלה מפורטת הכוללת גם n וסטיית תקן לאחר התרשים, למי שהפרטים המלאים חשובים להם.
שכר Pure UX בחברות מוצר:
שנות נסיון | שכר ממוצע | שכר חציוני | n | סטיית תקן |
עד שנה | אין מספיק נתונים | |||
2-3 שנים | ₪20,794 | ₪20,875 | 7 | ₪2,417 |
4-5 שנים | ₪24,138 | ₪24,664 | 6 | ₪7,138 |
6-7 שנים | ₪32,336 | ₪32,649 | 10 | ₪5,864 |
8-9 שנים | ₪32,038 | ₪35,999 | 8 | ₪6,962 |
10 שנים | ₪31,813 | ₪33,349 | 8 | ₪3,321 |
11-15 שנים | ₪34,420 | ₪34,099 | 10 | ₪2,803 |
16 ומעלה | ₪35,914 | ₪34,499 | 14 | ₪7,351 |
שכר Pure UX לפי סוג ארגון
גם כאן – כמו אצל ה-PD – השכר בחברות פרויקטים וחברות ייעוץ נמוך יותר מאשר במקומות אחרים. עם זאת, כמו בתרשים המקביל עבור PD, חשוב לזכור שהוא משקף גם את העובדה שיש יותר ג'וניורים/ות בחברות כאלה מאשר בחברות מוצר.
שכר Pure UX לפי גודל החברה ודרג מקצועי
כמו ב-PD ובדומה לשנים קודמות, גם כאן חברות גדולות נותנות תנאים הרבה יותר אטרקטיביים.
שכר UX Research – UXR
מספר השכירים/ות שעוסקים ב-UXR והשיבו לסקר השנה ירד משמעותית לעומת הסקר הקודם (17 לעומת 32). אמנם מספר המשיבים באופן כללי היה נמוך יותר מאשר בשנה שעברה, אבל לא בהיקף כזה. ייתכן שיש כאן התחלה של מגמה הפוכה מזו שראינו בשנה הקודמת (התרחבות תפקיד ה-UXR בארגונים) אולם מוקדם עדיין להגיד. נמשיך לעקוב בסקר של השנה הבאה.
שכר UI Design
לא קיבלנו מספיק נתונים כדי שנוכל להציג כאן מידע מהימן בקשר לשכר UI Design. ייתכן שהטייטל הזה יישאר רק בספרי ההיסטוריה (ובסקרי השכר שלנו מהשנים הקודמות…) – נמשיך לעקוב גם בשנה הבאה.
שכר Marketing Design
שכר מנהלות ומנהלים
את אוכלוסיית המנהלים והמנהלות חילקנו ל-2:
- Pure UX/PD שגם מנהלים/ות וגם עושים/ות Hands On Design – אנחנו מציגים אותם ראשונים להלן, בתרשים עם הצבע האדום.
- Pure Manager – מנהלים/ות שלא עובדים Hands On, ומפורטים בתרשים שאחריו בצבע השחור.
שכר ראש צוות דיזיין לפי שנות נסיון
גם השנה נמשכת מגמת הגדילה בכמות ראשי צוות דיזיין שראינו בסקרי 2022 ו-2023 (129 משיבים השנה לעומת 116 בשנה שעברה, כשמספר המשיבים דווקא היה קטן יותר השנה). הגרף שלהלן מציג מנהלים ומנהלות שעושים גם עבודה hands-on בדיזיין, להבדיל מ-Pure Managers שאנחנו מציגים בהמשך, שעוסקים/ות רק בניהול ללא hands-on.
כפי שהצגנו ב-PD ו-UX, וגם כאן כדי להציג קירוב של טווח השכר הקיים בשוק, אנחנו מביאים כאן גם את השכר החציוני יחד עם שכר הרבעון עליון והתחתון של ראשי צוותים העוסקים גם ב-hands-on design
תנאי העסקה
השכר הוא ללא ספק מרכיב חשוב ומרכזי בתנאי ההעסקה שלנו, אבל הוא לא לבדו. בפרק זה נבחן שלושה חלקים חשובים נוספים: ימי חופשה שנתיים, הטבות וימי עבודה מהבית.
כמה חופש מגיע לכם?
הטבות נוספות
אחוז המשיבים לסקר שדיווחו על כמעט כל אחת מההטבות האלה ירד. קרן ההשתלמות וארוחות הצהריים (סיבוס/תן ביס וכו') לא נפגעו, אבל כמעט כל ההטבות האחרות ירדו ביחס לממצאים של סקר 2023.
עבודה מהבית
מעניין לראות את ההשתנות של המדיניות בארגונים במרחק של כמעט שנתיים מסוף תקופת הקורונה.
רק 8% עובדים 5 ימים מהמשרד (לעומת 12% בשנה שעברה). 4 ימים מהמשרד 14% (לעומת 12% בשנה שעברה), ו-3 ימים מהמשרד זו עדיין האפשרות הנפוצה ביותר, והשנה מעט יותר – 31% (לעומת 29% בשנה הקודמת).
מבחינת שביעות הרצון, התמונה דומה לזו של השנה שעברה: שביעות הרצון היא הגבוהה ביותר ביום עד יומיים מהמשרד (דירוג ממוצע של 4.5-4.6 מתוך 5), ודווקא באפשרות הפופולארית ביותר – 3 ימים מהמשרד – שביעות הרצון נמוכה משמעותית (3.8). אלה שעובדים רק מהמשרד – מה שהיה ברור מאליו עבור רובנו עד מרץ 2020 – ציינו את שביעות הרצון הנמוכה מכולן.
ממצאים נוספים: הכירו את קהילת הדיזיין
לא הכל זה שכר ותנאים! אם אתם סקרניות וסקרנים לגבי כלי העבודה שאנחנו משתמשים בהם, גדלי הצוותים בארץ ואופי הארגונים שפעילים בארץ, החלק הזה בשבילכם.
כלי עבודה
עכשיו כבר אין שאלה בכלל: Figma השתלטה על שוק כלי העבודה לדיזיינרז. אפילו Axure, שהיה הכלי העיקרי ל-Pure UX, ירד דרמטית בפופולריות שלו. גם אצל PD, כל כלי הדיזיין, מ-Illustrator ועד Indigo Studio, ירדו בפופולריות שלהם ביחס ל-Figma.
לגבי סכימת הנקודות, שניתנו על ידי המשיבים בין 1-5 (אזהרה: המשך המשפט לחובבי הז'אנר בלבד): נירמלנו את סכום הנקודות ל-1,000, לפי החלק היחסי שלהן מהמקסימום שכלי מסויים קיבל בכל קבוצה (PD ו-UX). זאת כדי שיהיה אפשר להשוות בצורה הוגנת בין הפופולריות של כלים אצל UX ואצל PD.
כלי ניהול Design System
נראה שגם כאן Figma שולט בצורה מאוד ברורה, עם זנב ארוך של כלים מתחרים, ש-Storybook עומד בראשם, אבל עדיין בפער ניכר מ-Figma.
לאיזה קהל יעד פונים מוצרים שמעוצבים בארץ?
אין הפתעות גם השנה: כפי שראינו בסקר 2023, B2B משמעותי הרבה יותר בארץ מאשר B2C, ורוב המוצרים שמעוצבים בארץ מגיעים לכל העולם.
עד כאן פרק המידע על ארגונים ושכירים/ות. מקווים שהם יעזרו לכם בשיחות השכר ותכנון הפעילות שלכם ושל הארגון שלכם בהמשך השנה.
תוצאות הסקר: פרילנסרים
השנה שאלנו את שאלת התעריפים מעט אחרת: במקום לשאול על טווח תעריפים (2 מספרים: מינימום ומקסימום), שאלנו על התעריף האופייני. אנחנו מקווים שהשאלה המדויקת יותר נותנת תמונה ברורה יותר של תעריפי הפרילנסרים/ות בתחום.
הכנסה חודשית ממוצעת וחציונית
רצינו לתת לפרילנסרים שקוראים את הפרק הזה דרך להשוות את עצמם לאחרים. אז תעריף שעתי זה טוב ויפה, אבל כמה בעצם מרוויחים בחודש ובשנה? כאן ניתחנו את ההכנסה השנתית, מחולקת ל-12 כדי לתת ממוצע חודשי שקל יותר לעכל ולהשוות להכנסות שרואים כל חודש – וגם למשכורת חודשית.
בדקו כמה מקובל לדרוש עבור שעת עבודה בכל אחד מתחומי העיסוק השונים שבסקר: Product Design, UX Design וגם UI Design (לגבי UXR לא קיבלנו מספיק מידע).
כדי לעשות את זה, לקחנו את אותם טווחי תעריפים מהגרף הקודם, ובדקנו כמה מהמשיבים/ות בכל תחום עיסוק נמצאים בכל טווח בתעריף הטיפוסי שלהם. היו כאלה שגבו יותר מ-400 ש"ח לשעה, אבל הם היו מיעוט קטן.
פרילנס – עבודה קשה? או: כמה שעות ביום?
סקר 2023 מראה תמונה טובה יותר מסקר 2022 מבחינת שעות העבודה של פרילנסרים, עם רוב (67%) שעובד 6 שעות ומטה ביום, ורוב גדול שלא עובד כלל בסופ"ש (73%).
איך מתמחרים ומחייבים?
הכי בטוח – לחייב לפי שעות או ימי עבודה, ובאופן לא מפתיע הרוב ציינו שהם/ן מתמחרים כך את העבודה. בתמחור פרויקטאלי או בריטיינר יש סיכון (חריגת שעות!) אבל גם סיכוי להרוויח יותר פר שעה – רק שבאופן מובן, לא כל אחד/ת אוהב את חוסר-הוודאות הזה. מעניין לראות שאחוז המחייבים לפי פרויקט עלה משמעותית מהסקר הקודם: 29% השנה לעומת 20% בסקר הקודם.
איך משווקים ומשווקות?
נראה שרוב הפרילנסרים/ות שהשיבו לסקר מסתמכים בעיקר על שיווק מפה לאוזן (99%), אפילו עוד יותר מאשר בשנה שעברה (97%). עבור רוב האנשים זה אומר פשוט לחכות שיגיעו פניות דרך לקוחות עבר – אבל זה לא תמיד מספיק.
האם 2023 היתה טובה אליכם, פרילנסרים ופרילנסריות?
77% ציינו שהם מרוצים מלהיות פרילנסרים/ות (עוד 11% היו ניטראליים) – שיפור משמעותי מסקר 2023. אצל 63% מהמשיבים ההכנסות ב-2023 עלו לעומת 2022 (אצל 22% הן ירדו ואצל 15% נשארו אותו הדבר). נראה שלרוב המוחלט של פרילנסרים/ות בתחום הדיזיין טוב איפה שהם נמצאים.
טיפים מלב אל לב
גם ביקשנו מהמשיבים/ות לסקר לתת לפרילאנסרים/ות בקהילה טיפים עסקיים לשיפור ההכנסות והרווחיות ב-2024. הנה מה שהם נתנו לכם/ן במתנה, מילה במילה, יש כאן דברים נהדרים:
- נוכחות בלינקדין ושימוש בהרבה מילות מפתח רלוונטיות SEO בפרופיל כדי להופיע יותר פעמים בחיפוש חופשי.
- ליצור מנגונים אוטומטיים ולהשתמש בפורמטים קבועים. להפוך תהליכים קבועים לרשימת פעולות כתובה, שאפשר לתת לפרילנסרים אחרים לעשות עבורנו. זה מאפשר סקייליבילות של העסק ונותן לנו להתעסק בקידום של העסק ולא תמיד להיות אלו שמבצעים את הזזת הפיקסלים.
- תמיד להגיד כן לכל הזדמנות שמציעים גם אם אתה לא יודע הכל. קודם אומרים כן אח״כ שוברים את הראש. להיות פתוח ולהשתנות כל הזמן תוך כדיי תנועה, והכי הכי חשוב להיות בתנועה לא לקפוא על המקום הבטוח.
- ללמוד כל הזמן מחוץ לשעות העבודה על דרכים לעבודה יעילה בפיגמה למשל, או לרכוש Ui kit כדי להאיץ את תחילת הפרויקט ואז יש יותר זמן לקחת עוד פרוייקטים.
- שיווק זו אקראיות שיטתית: עובדים ומתכננים באופן שיטתי ואז מקבלים תוצאות אקראיות. אבל הממוצע זוחל תמיד לאן שתכננת.
- בדרך כלל אני מאוד אוהבת את העבודה שלי והיא מאוד רווחית- עבדתי קשה הרבה שנים כדי להגיע למצב שבו יש לי שליטה מלאה על סדר היום שלי, על החלק שאני לוקחת בכל פרוייקט ובעיקר הפריבילגיה לבחור את הלקוחות שלי ולסרב למי שלא מתאים לפרופיל לקוח האידיאלי. למרות כל זה ולמרות רווחיות מצויינת בשנה החולפת- התעייפתי מחוסר הוודאות והצורך להתאים את העסק שלי מחדש לקטסטרופה התורנית: קורונה , אינפלציה, הפיכה שלטונית, טרור מלחמה, מהפיכת ה-AI ואפילו תקופת החגים או החופש הגדול- אני חיה ממשבר למשבר, ואני לא יודעת אם אני אצליח לעבור טוב גם את המשבר הבא בענף ההייטק שיגיע לפי התחזיות אחרי המלחמה כשחיילי המילואים יתחילו לחזור לשגרה ויתחילו גלי פיטורים, צמצומים וסגירת עסקים.
הדבר הנכון יותר לעשות כרגע- לדעתי ולצערי- זה לחפש עבודה קבועה, משרה מלאה, על כל חסרונותיה הרבים ותוך ויתור על חופש הפעולה ורמת ההכנסה- אבל במקום יציב מספיק עם סיכויים גבוהים לעבור את המשבר ולשלם משכורות בזמן. זה נורא- אני יודעת, אבל בעיני זה הדבר החכם לעשות- בעיקר כשיש כבר לחצים להוריד מחירים ויזמים חדשים לא מבינים את הערך שיש למעצב על לעשות מצגת עם ה- AI של קנבה. מי ששואל אותי לגבי העתיד – מעצבים צעירים בעיקר – מקבל ממני המלצה לחפש הכנסה יותר קבועה לשנה הקרובה ולקחת בחשבון שלהתפשר על המחיר זה לא משהו שניתן להמנע ממנו כרגע… - תעשו סייבר
- לא מפתיע ולא חדשני: לתת עבודה בלינקדאין
- לא להתפשר על הלקוחות שבוחרים לעבודה משותפת
- שת"פ עם פרילנסרים אחרים
- לזכור שכסף זה אמצעי ולא מטרה, לנצל את הכסף כדי לנצל את חופש לבחור
- הכישורים שלנו מתאימים להרבה עבודות שונות שיש עכשיו אונליין, לחשוב מחוץ לקופסא, אם זה הקמת אתר בשופיפיי, פתיחת חנות באטסי, עיצוב אתרים, שימוש במפתח בפייבר לצורך מתן שירות מקיף וכו
- ליצור קשרים עם אנשים בולטים ומשפיעים בתעשיה. לא למכור לאף אחד כלום פשוט להראות עניין ואכפתיות.
- לאא לדחות משימות! לבצע אותם כמה שיותר מהר. נקבל – גם לקוחות מרוצים ממהירות העבודה, וגם יהיה לנו יותר זמן עבור משימות נוספות, פרוייקטים ולקוחות חדשים…
- תמיד תחפשו פרויקטים חדשים, גם כשאתה מלאים. אף פעם לא יודעים מתי לקוח יחליט להפסיק את העבודה יחד, וחשוב שתמיד יהיו לך פרויקטים נוספים אפשריים באוויר.
- לקחת פרויקטים בהתנדבות או בשכר נמוך יותר בשביל ניסיון, להיות פעילים בקבוצות, לא לפחד ללמוד תוך כדי תנועה.
- לצבור קשרים בכל התחומים ולדבר על העסק שלך כל הזמן.
- לבדוק את המחירים בשוק למוצר הגרפי או בתחום השירות שאתם נותנים ולא להתבייש להגיד ללקוח שזה המחיר ל״מוצר״ בשוק.
- לקבוע מועד שנתי בו חל תמחור מחדש, להרגיל לקוחות לכך שבכל שנה/ תקופה מתעדכנים תעריפים ותנאי ההסכם. להפוך את העליה בשכר לאירוע צפוי, מצופה ולגיטימי המוסכם מראש עוזר ביכולת להתקדם עם הזמן כשהלקוחות לא מתחלפים (הם לא מתחלפים כי הם מרוצים כמובן אבל בעולם שלנו המחיר עבור אותו שירות עדיין צריך להתעדכן מעת לעת)
- לצערי להתגמש במחירים, שוק ההייטק מאוד מוגבל בתקציבים כיום.
זה הכל להפעם! (לא מספיק?)
יותר מאשר הנתונים הפיננסיים, הסקר הזה מרתק אותנו כי מאפשר לנו הצצה על האופן שבו התחום משתנה משנה לשנה. מקווים שהצלחנו לסקרן גם אתכם.
נתראה בסקר השכר הבא, שיתקיים בדצמבר 2024!