תוצאות סקר שכר ותעריפים 2026 למקצועות ה-Design

איך השתנה השכר של Product Designer, UI Designers, Marketing Designers, UXers ו-UX Researchers בשנה החולפת? באיזה כלי AI משתמשים באמת? כמה מאיתנו עושים מחקר וכמה לא, ואיזה פעילויות מחקר עושים הכי הרבה? מי מאיתנו מתלהב לכתוב קוד עם AI, ומי אומר: "ממש ממש לא"? והכי חשוב: סקר 2026 שלנו עונה על השאלות הללו, ועוד רבות אחרות.

אנחנו מפרסמים את סקר השכר של UXI Live כשירות לקהילה מאז 2010 והוא בודק את מצב השכר ותמונת המצב של תעשיית הדיזיין הדיגיטלי בישראל. אפשר להציץ גם על הסקר של השנה שעברה ויש לנו גם מידע על עוד סקרים שהתקיימו בשנים קודמות.

מה יש בתוצאות הסקר?

כמו בכל שנה, בדקנו את השכר של שכירים/ות וגם את התעריפים של פרילנסרים/ות.

ובנוסף:

יש פרק משמעותי שמוקדש ל-AI
בדיקה שעשינו בנושא של מחקר משתמשים (מי עושה? מי פחות?)
ממצאים על תהליך חיפוש העבודה (איך מצאנו עבודה? כמה זמן זה לקח?)

את הסקר השנה בנה וניתח ברק דנין.

זכויות יוצרים: האם אפשר להציג את התוצאות במקומות אחרים?

בהחלט! כדאי ומומלץ. אבל מאחר והשקענו פה הרבה (מאוד) עבודה, רשיון השימוש בתוכן הוא CC BY-ND.

טקסט: כשאתם מצטטים את הסקר בטקסט, תנו קרדיט עם לינק לכאן. הקרדיט: "סקר השכר של UXI Live 2026".
אימג'ים: כשאתם לוקחים אימג'ים מהעמוד הזה, אין צורך בקרדיט נוסף, אבל שימו אותם as-is, ללא שינויים, ונשמח שתפרסמו אותם עם לינק לעמוד הזה.

מונחים וקבוצות מקצועות

PD
מי שמגדירים את עצמם כ-Product Designers, או UX/UI Designers, כלומר עוסקים גם בהיבטים של אפיון חוויית המשתמש (UX Design) וגם בהיבטים של העיצוב החזותי (UI Design).

Pure UX
מי שמגדירים את עצמם כמאפייני UX או UX Designers, ללא עיצוב חזותי / עיצוב UI.

UXR
מי שמגדירים את עצמם כעוסקים ב-UX Research או מחקר UX, ללא אפיון או עיצוב.

UI/Marketing
מי שמגדירים את עצמם כ-UI Designers או Visual Designers או Marketing Designers (בקיצור MD).

Pure Managers
מי שלא עובדים Hands On בדיזיין, אבל מנהלים חוקרים ו/או designers מכל הסוגים שהזכרנו כאן למעלה, ישירות (כמו ראש צוות) או בעקיפין (ניהול מטריציוני או הנהלה בכירה).

PM/UX ומנהלי/ות מוצר אחרים
השנה ניתחנו את השכר של כל מנהלי ומנהלות המוצר בסקר שכר נפרד שיתפרסם בקרוב.

UX Writers
השנה הצלחנו לנתח מידע לגבי UX writers פרילנסרים, אך לגבי שכירים, גם השנה השיבו מעט מדי UX Writers / כותבי/ות מיקרו-קופי מכדי שנוכל לנתח את השכר שלהם.

מי השתתפו בסקר ומתי?

הסקר התקיים בחודש דצמבר 2025. לסקר השיבו 887 שכירים/ות ו-95 פרילנסרים/ות רלוונטיים, ביחד כמעט 1,000 א.נשים. כמו בכל שנה, היו גם משיבים/ות לא רלוונטיים, שלא היו ממקצועות הדיזיין הדיגיטלי או ניהול דיזיין, או שאינם עובדים בישראל, או שהנתונים שלהם היו חלקיים (למשל, לא כללו שכר או תעריפים).

אל תהרסו את העיניים: קליק אחד יגדיל את כל התרשימים והגראפים

תוצאות הסקר: שכירים.ות

מה השתנה מאז סקר 2025?

השכר הממוצע ל-PD ו-UX עלה גם השנה, בשיעור יותר חד מאשר בשנה שעברה, והפעם גם מעבר לעליית המדד – שלא כמו בשנה שעברה. בחברות שאינן חברות מוצר, עבור PD, גילינו עלייה חדה בשכר הממוצע לעומת הסקר הקודם. באותן החברות, השכר של UX ירד מעט.

לא היו קפיצות גדולות בשכר של PD בחברות מוצר. הקו הורוד מציג את השכר של הסקר הנוכחי והאפור את הסקר הקודם.

בעולם ה-UX בחברות מוצר, ניתן לראות שכמו בשנה שעברה המגמה מעורבת – בחלק מהטווחים השכר ירד ובחלק עלה. הנקודות החסרות בקו הכחול הן בגלל היעדר נתונים.

כמו בשנה שעברה, אנחנו רואים שה-Pure UX כמקצוע נמצא בנסיגה או לפחות בקיפאון מבחינת החלק שלו בתוך התעשייה (11% מאוכלוסיית המדגם גם בסקר 2025 וגם ב-2026). ייתכן שהשימוש ב-AI ישנה את המגמה הזו, או ידחוף אנשים שעוסקים רק ב-UX להתרחב לאיזורים חדשים, אבל זה עוד מוקדם להגיד.

אין יותר Junior Pure UX

גם השנה, אין כמעט ג'וניורים שהם Pure UX שהשיבו לסקר ואפילו בעלי שנה נסיון כמעט ואין בין המשיבים.ות.

שכר ג'וניורים.ות

בחנו בנפרד את השכר של ג'וניורים וג'וניוריות – כאלה שיש להם פחות משנה נסיון בתחום העיסוק שלהם. גם כאן, הפרדנו לחברות מוצר ולשאר התעשייה.

רצינו לראות איזה לימודים מביאים ג'וניורים למשרה הראשונה שלהם, אז בדקנו את רמת ההשכלה של Product Designers ג'וניורים.ות שהצטרפו לתעשייה בשנה האחרונה. השנה לא מצאנו בעלי תואר שני בין ה-PD Juniors, לעומת 9% בשנה שעברה.

בשנה שעברה 50% היו עם לימודי תעודה בלבד, והשנה רק 44%, אבל עוד מוקדם להגיד אם יש כאן מגמה כלשהי, של עליית רמת ההשכלה הנדרשת מג'וניור, או שזה ממצא מקרי. נמשיך לעקוב.

השינוי בשכר – מבט על

כמו בשנה שעברה, 53% מהמשיבים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה (לעומת 47% בסקר 2024 ו-54% בסקר 2023), עם עליה ממוצעת של 15% וחציונית של 10% (בדיוק כמו בשנה שעברה). השנה 2% דיווחו על ירידה בשכר (לעומת 1% בשנה הקודמת), עם ירידה ממוצעת של 12% (לעומת 14% בשנה שעברה) וחציונית של 10% (כמו בשנה הקודמת וזו שלפניה).

אם כן, יותר אנשים דיווחו על ירידת שכר בסקר של השנה לעומת הסקר הקודם, אבל עם ירידות מעט יותר מתונות.

שכר ממוצע גברים מול נשים

הפערים שאנחנו רגילים לראות לטובת שכר הגברים נוכחים בכל התפקידים, אבל בתפקידי ניהול הם קטנים יותר. על אף שכל פערי השכר נמוכים יותר מהפער בכלל המשק הישראלי, זו עדיין תופעה שאנחנו מאמינים שנכון להיאבק בה ולהגיע לשוויון בשכר.

כשבוחנים את אוכלוסיית כלל המנהלים והמנהלות בנפרד (גם Pure Managers וגם כאלה שעושים.ות hands on), ניתן לראות כאמור שהפערים בשכר הם קטנים יותר מאשר אצל ה-לא-מנהלים – בין 0.5% ל-13.2% אצל מנהלים.ות (שם לרוב הפערים קטנים מ-9%) לעומת 3.7%-18.9% אצל שאר האוכלוסיה (שם לרוב הפערים גדולים מ-10%).

שביעות רצון משכר ותנאים – גברים מול נשים

רמת שביעות הרצון מעט גבוהה יותר השנה אצל נשים ומעט נמוכה יותר אצל גברים, לעומת סקר 2025. בסך-הכל הנתונים דומים – קרוב ל-60% מרוצים ומרוצות מהשכר שלהם. נקווה ששביעות הרצון מהשכר תעלה גבוה ב-2026, גם לגברים וגם לנשים.

שכר Product Design

בפרק הזה ניתן לראות את השכר של Product Designers בחתכים שונים. המידע בחברות שאינן חברות מוצר חלקי כי לא קיבלנו מספיק נתונים בטווחי שנות הנסיון המדוברים.

לתשומת לבכם, השכר המוצג בגרף הראשון בחלק זה הינו רק שכר ממוצע ויש בו גם שונות גדולה, כפי שאפשר לראות בטבלה שבהמשך. בגרף שאחריו אפשר לראות שכר חציוני ורבעוני (כאינדיקציה אפשרית לטווחי השכר הקיימים בשוק).

כאמור, שכר ממוצע מציג רק חלק מהתמונה. יש בשכר שונות גדולה, גם בתוך ולכן חשוב לנו גם להראות חציון ורביעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. למיטיבי לכת, כללנו גם n וסטיית תקן כאן למטה.

שכר Product Design בחברות מוצר:

נסיון הנדס-און	ממוצע	חציון	n	סטיית תקן
0	₪13,382	₪14,000	9	₪2,822
1	₪16,223	₪15,000	10	₪7,893
2	₪18,893	₪19,500	30	₪4,481
3	₪20,510	₪21,000	51	₪4,045
4	₪23,605	₪24,000	67	₪5,176
5	₪26,456	₪26,000	47	₪5,185
6	₪28,068	₪28,000	39	₪4,143
7	₪31,326	₪32,000	35	₪5,367
8	₪31,391	₪32,250	32	₪5,924
9	₪33,092	₪34,000	24	₪4,341
10-12	₪35,196	₪35,000	64	₪6,003
13-15	₪37,047	₪37,500	25	₪6,962
16 ומעלה	₪37,042	₪35,250	34	₪8,226

שכר PD לפי סוג ארגון

השנה, השכר הממוצע של PD בארגונים שבהם הטכנולוגיה היא לא התחום המרכזי (כמו חברות ביטוח, בנקים וכד') הוא הגבוה מכל סוגי הארגונים למעט חברות מוצר (בשנה שעברה אלה היו ארגונים ממשלתיים). בכל סוגי החברות שכר ה-PD הממוצע עלה לעומת השנה שעברה, ובחברות פרויקטי תוכנה השכר קפץ למעלה באופן משמעותי לעומת הסקר הקודם.

השכר בחברות פרויקטי תוכנה וסטודיואים נמוך יותר, אבל הרבה פעמים הצוות שמגיע לחברות כאלה הוא ברובו בתחילת דרכו, כך שהשכר הנמוך יותר משקף את הניסיון המקצועי ואת עלות ההכשרה.

שכר PD לפי קהל יעד של המוצר: B2B, B2C ועוד

כמו בשנה שעברה, הרוב הגדול של המשיבים (81%) מגיעים ממוצרי B2B או B2B+B2C. גם השנה השכר הממוצע במוצרי B2D הוא הגבוה מכולם, אבל זו גם קבוצה קטנה מאוד מתוך כל אוכלוסיית הסקר (כ-1%).

שכר PD לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כפי בכל השנים קודמות, ארגונים גדולים יותר משלמים לרוב משכורות גבוהות יותר, וכצפוי ראשי צוותים מרוויחים יותר מאשר עובדים בצוות או א.נשים ללא צוות.

שכר במרכז ובשרון לעומת שאר הארץ

כפי שראינו גם בסקרים קודמים, יש פערי שכר משמעותיים בין המרכז והשרון לבין כל שאר הארץ. השנה הפער אף גדול יותר מזה שהיה בשנה שעברה. השכר הממוצע בצפון הוא הנמוך מכולם וזה שבדרום הכי קרוב לשכר באיזור המרכז. זה משתנה משנה לשנה: בסקר הקודם המצב היה הפוך בדיוק.

שכר Pure UX

כמו בשנה שעברה, גם השנה נראה ש-Pure UX נדחק לשולי העשייה המקצועית בתחום, אבל ייתכן שדווקא יהיה לעיסוק הזה יתרון בהמשך הדרך, עם ההתפתחות של תפקידי ה-"Builder" (עיצוב+פיתוח עם AI). עוד מוקדם להגיד.

גם כאן, כמו אצל PD, השכר הממוצע מציג רק חלק מהתמונה וחשוב לנו להראות גם חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני") בחברות מוצר כדי לתת לכם מושג לגבי טווח המשכורות שמרכיב את השכר הממוצע. כללנו טבלה מפורטת הכוללת גם n וסטיית תקן לאחר התרשים, למי שהפרטים המלאים חשובים להם.

שכר Pure UX בחברות מוצר:

נסיון הנדס-און	ממוצע	חציון	n	סטיית תקן
2-3	₪21,958	₪23,250	6	₪5,428
4-5	₪28,071	₪27,500	7	₪3,803
6-10	₪28,447	₪29,000	11	₪4,248
11-15	₪40,813	₪43,500	8	₪7,798
16+	₪37,981	₪38,500	13	₪7,286

שכר Pure UX לפי סוג ארגון

גם כאן – כמו אצל ה-PD – השכר בחברות פרויקטים וחברות ייעוץ נמוך יותר מאשר במקומות אחרים. כפי שגם ציינו לגבי PD, הרבה פעמים הצוות שמגיע לחברות כאלה הוא ברובו בתחילת דרכו, כך שהשכר הנמוך יותר משקף את הנסיון ואת עלות ההכשרה.

שכר Pure UX לפי גודל החברה ודרג מקצועי

כמו ב-PD ובדומה לשנים קודמות, גם כאן השכר בחברות הגדולות גבוה יותר. השכר הממוצע של ראש צוות ירד לעומת הסקר הקודם, בהמשך של המגמה מהשנה שעברה: בסקר 2024, עד 500 עובדים, השכר הממוצע לראש צוות היה ₪30,315, ב-2025 הוא היה ₪29,324 והשנה ירד ל- ₪25,310; בחברה מעל 500 עובדים, ב-2024 השכר עמד על ₪35,239, ב-2025 על ₪32,925 והשנה ₪31,813.

שכר UX Research – UXR

מספר המשיבים השנה עלה מעט לעומת הסקר הקודם, כמו בשנה שעברה, אך עדיין לא באופן משמעותי. נראה שתפקיד ה-UXR לא תופס תאוצה ואנחנו משערים בזהירות שגם הפעם, מספר המשרות לא השתנה משמעותית מאז הסקר הקודם. השכר הממוצע ל-UXR ירד מעט ביחס לסקר הקודם למנוסים פחות (היה ₪27,150 ל-2-4 שנות נסיון, כעת ₪24,550) ועלה מעט למנוסים יותר (היה ₪34,550 ל-5-8 שנות נסיון, כעת ₪36,784). אין לנו מספיק נתונים כדי לתת מידע על בעלי ובעלות נסיון של פחות משנתיים או יותר מ-8 שנים.

שכר UI Design

ההיקף של UI Designers בשוק לא השתנה, והוא קטן בהרבה מכמות ה-Product Designers וה-UX Designers.

שכר Marketing Design

שכר מנהלות ומנהלים

את אוכלוסיית המנהלים והמנהלות חילקנו ל-2:

Pure UX/PD שגם מנהלים/ות וגם עושים/ות Hands On Design – אנחנו מציגים אותם ראשונים להלן, בתרשים עם הצבע האדום.
Pure Manager – מנהלים/ות שלא עובדים Hands On, ומפורטים בתרשים שאחריו בצבע השחור.

שכר ראש צוות דיזיין לפי שנות נסיון

הגרף שלהלן מציג מנהלים ומנהלות שעושים גם עבודה hands-on בדיזיין, בשונה כאמור מ-Pure Managers שאנחנו מציגים בהמשך, שעוסקים/ות רק בניהול ללא hands-on.

כפי שהצגנו ב-PD ו-UX, וגם כאן כדי להציג קירוב של טווח השכר הקיים בשוק, אנחנו מביאים כאן גם את השכר החציוני יחד עם שכר הרבעון עליון והתחתון של ראשי צוותים העוסקים גם ב-hands-on design.

תנאי העסקה

השכר הוא ללא ספק מרכיב חשוב ומרכזי בתנאי ההעסקה שלנו, אבל הוא לא לבדו. בפרק זה נבחן שלושה חלקים חשובים נוספים: ימי חופשה שנתיים, הטבות וימי עבודה מהבית.

כמה חופש מגיע לכם?

מספר ימי החופש בסקר השנה לא עובר את הגבול העליון של 20 ימים, שלא כמו בסקר הקודם, בו ראינו גם 21. מעבר לכך, אין הבדלים משמעותיים: מ-8-9 שנות נסיון והלאה מתקבעים על 19-20 ימי חופש בממוצע בשנה (בסקר הקודם זה היה אחרי 6-7 שנות נסיון).

הטבות נוספות

עבודה מהבית

בגרף הזה אנחנו מציגים שני נתונים במקביל: גם את מספר ימי הנוכחות במשרד וכמה אחוז מאוכלוסיית הסקר מחויבות לכל אפשרות כזו, ובצמוד את שביעות הרצון (על סקאלה של 1-5) של מי שמחויב לכל אפשרות.

השינוי המשמעותי כאן לעומת השנה שעברה הוא בירידה באחוז האנשים שנמצאים יומיים בשבוע במשרד (מ-27% ירד ל-22%), ועליה באחוז שנמצאים 4-5 ימים בשבוע במשרד (מ-23% עלה ל-28%). גם האחוז שנמצאים 3 ימים בשבוע במשרד עלה מעט, מ-36% ל-37%. המגמה ברורה, והיא גם מדוברת בתקשורת: ככל שעובר הזמן ומתרחקים משנות הקורונה, מעסיקים פחות נוטים לאפשר עבודה מרחוק.

עדיין, 69% דיווחו שהם עובדים 3 ימים מהמשרד או פחות. רק 10% עובדים מהמשרד בכל ימי השבוע.

ממצאים נוספים ומרתקים!

לא הכל זה שכר ותנאים! אם אתם סקרניות וסקרנים לגבי כלי העבודה שאנחנו משתמשים בהם, האופן שבו אנחנו עושים מחקר, אופי הארגונים שפעילים בארץ, איך אנחנו משתמשים ב-AI ועוד – החלק הזה בשבילכם.

השימוש בכלי AI

רצינו לדעת באילו כלי AI משתמשים כיום דיזיינרז בישראל. אז שאלנו – והנה התשובות:

האם AI חוסך או מבזבז זמן?

התשובה לשאלה שבכותרת היא לא ברורה מאליה. כלומר כן, יש מצבים שבהם AI חוסך המון זמן. אבל האם זה מה שקורה בדרך-כלל? שאלנו – וזה מה שהשבתם.

נראה ש-AI חסך זמן לרובנו, אבל פחות מחצי דיווחו שהוא חסך להם הרבה זמן בחצי שנה האחרונה. 49% מה-PD ציינו שהוא חסך מעט זמן או חסך ובזבז במידה דומה. ייתכן שאלה חבלי לידה – כלומר שבזבוז הזמן קשור לשימוש הראשוני של רבים בכלים שעדיין בתהליך גיבוש והתפתחות מהירים. בהחלט נושא שנעקוב אחריו בסקרים הבאים.

האם שימוש ב-AI הוא KPI?

השאלה הבאה שרצינו לבדוק היתה האם ההנהלה מודדת דיזיינרז על שימוש ב-AI, בין אם בצורה רשמית ובין אם זה במשובים לא רשמיים, כחלק מהיום-יום. מסתבר שבארגונים גדולים (מעל ל-500 עובדים) לא פחות מ-45% נמדדים בצורה כלשהי, ו-12% כבר נמדדים באופן רשמי. בארגונים קטנים יותר זה גם קורה, אבל בהיקף קטן יותר (34% ו-3% בהתאמה).

האם דיזיינרז רוצים לכתוב קוד לפרודקשן?

התשובה הברורה מאוד בסקר, היא – כן!

לפני כמה שנים זו היתה נשמעת שאלה הזויה, אבל עכשיו זו המציאות שרובנו רוצים לקחת בה חלק: לשלוט כדיזיינר.ית בחוויית המשתמש בצורה הכי מדויקת שאפשר – דרך הקוד. כמובן שכמו כל דבר בתחילת דרכו, הרבה רוצים ומדברים על זה ומעט עושים, אבל נראה שזה כיוון שתופס תאוצה גם במקומות אחרים בעולם, תחת שמות שונים – Product Builder, Product Maker ובטח יש עוד. בהחלט כיוון מעניין.

בהקשר הזה, מעניין לראות את ההבדל ביחס לשינוי הזה אצל PD לעומת UX. בעוד ש-PD ציינו ברובם (58%) שהם רוצים לקחת חלק בכתיבת קוד פרודקשן או כבר עושים את זה (מיעוט קטן), ב-UX רק כשליש (37%) ציינו שהם בעניין. מסקרן מאוד לגלות איך המגמה הזו תתפתח בשנים הבאות.

שימושים מפתיעים ב-AI

לגבי AI, שאלנו גם הפעם "מה השימוש הכי מפתיע ל-AI בעבודת הדיזיין והמחקר, שגילית לאחרונה?", וקיבלנו כמה תשובות מעניינות:

1. עיצוב, אפיון ופרוטוטייפינג (UI & UX)

פריפיק! פשוט מטורף והכי קל לשימוש עם תוצאות מפתיעת ביותר.
‏להמיר מסכי Web למסכי מובייל באמצעות פיגמה Make.
להתחיל מפרומפט ב-lovable ככלי ליצירת טיוטה ראשונית וקונספט.
הגדרת פלטת צבעים לדארק מוד על בסיס ה-design system הקיים בפיגמה.
הטמעת variables באמצעות json.
לשאול כ-user testing איפה הוא עלול להסתבך
כשיש לי רעיון מסויים כבר בראש לפני שאני מתחיל לעצב אני שולח לכמה מחוללי וייבקודינג כדי לראות איך זה יתנהג ולקבל כיוון אם מה שאני מתכנן יהיה באמת טוב, וזה נותן לי הרבה יותר ביטחון. הרבה פעמים פשוט מעביר ל figma make את הדיזיין סיסטם + האזור שאני רוצה לבדוק ואז מציג פרוטוטייפ אינטראקטיבי יותר לצוות פיתוח
פרוטוטייפ עם vibe coding מקדים כדי לבחון רעיונות, לבחון אינטגרציות עוד לפני בכלל אפיון ומחקר. מאוד עוזר כדי לקבל כיוון
הכי הפתיע והפחיד היכולות של Figma Make להרים פרוטוטייפ מרשים ללקוח בזמן קצר במיוחד. לשמש כמעצב שמקבל הוראות.
הצלחתי לאמן מודל למיקרו קופי שעובד בצורה די טובה ובהשוואה לשאר השימושים בai זה מאוד עוזר לי.
Ux pilot גם ממש טוב.

2. מחקר, ניתוח נתונים ותמלול (Research & Data)

עזר לי מאוד מאוד מאוד במחקר משתמשים. היו לי בידיים מספר תמלולים ארוכים של ראיונות עומק (notebooklm עזר לי לתמלל אותם מתוך הקלטה), עזר לי מאוד במיפוי המסקנות, חלוקה לתמות מרכזיות, מציאת דפוסים. נעזרתי אחרי שהיו לי כיווני מחשבה עצמאיים ואני מאוד ממליצה. בנוסף באותו מחקר (GPT) עזר בניתוח קבצי נתונים של נתוני שימוש. הוציא תובנות די מרשימות שלא ידעתי להוציא בעצמי (מקובץ אקסל עמוס מאוד שאם הייתי מנתחת ידנית היה דורש ניתוחים מעמיקים).
טיפול בדאטה ב google sheet השתנה משמעותית: גם data cleansing וגם הוצאת תובנות ובניית דשבורד.
‏תמלול של פגישות והפקה של לקחים ומשימות בהתאם.

3. ניהול עסקי, אסטרטגיה ואוטומציה (Business & Strategy)

כפרילנס מסייע בהכנת הצעות מחיר, מצגות, הערכות זמנים, מיילים ללקוחות.
סינתזה בין הרבה מאוד תהליכים שהופכים לפלואו אחד קצר באמצעות סוכן חכם שאני בונה לעצמי לכל צורך מבוסס מתודולוגיות.
תכנון אסטרטגי עסקי עם מודלי שפה. ניתוח של עסקאות ובניית הצעות מחיר מורכבות.
עוזר אישי.

4. פיתוח, אבטחה וכללי (Dev & General)

איך לגלות ולחסום בוטים של ai על ידי בוטים של ai ועוד כל מיני שטויות.
[גיליתי] שאני מפתח פרונט גם.

איך נראה תהליך חיפוש העבודה למשרת דיזיין?

שאלנו את מי שמצאו מקום עבודה חדש בשנה האחרונה שתי שאלות: אחת לגבי האופן שבו הגישו מועמדות, והשניה לגבי משך החיפוש – מהתחלת החיפוש ועד לחתימה על הסכם העסקה. הנה התשובות שקיבלנו ועם הסברים מתחת לגרף.

כמו בשנה שעברה, נראה שקשרים משמשים למציאת משרה כמעט באותו היקף כמו פניה דרך תהליך ההגשה הרשמי. האחוזים בחלקים האלה זהים לשנה שעברה.

הנה הטקסט המלא מהשאלה, כדי שיהיה ברור מה זו כל אפשרות:

קשרים: דרך מישהו/י בארגון שהכרת אישית קודם, או דרך חברים/ות שהכיר
תהליך הגשה רשמי: דרך פרסום משרה בלינקדין, באתר הארגון וכד'
פנו אלי מהארגון – מיוזמתם
בעזרת head hunter מחוץ לארגון: בין אם את/ה יזמת את הפניה, או שה-head hunter
Cold Call: פניה אישית למישהו/י בארגון ללא היכרות מוקדמת

לאיזה קהל יעד פונים מוצרים שמעוצבים בארץ?

אין הפתעות גם השנה: כפי שראינו בסקרי 2023-2025, B2B משמעותי הרבה יותר בארץ מאשר B2C. כמעט 70% מאיתנו יוצרים מוצרים שפונים לעולם, בין אם בארגונים ישראליים או בארגונים בינלאומיים.

כמה מעצבים.ות נדרשים בארגון?

כפי שראינו בסקרים קודמים, ובאופן טבעי – ככל שהחברה גדולה יותר, נדרש צוות עיצוב גדול יותר.

רוצים לדעת כמה מעצבים יש בארגונים אחרים בגודל של הארגון שלכם? תמצאו את העמודה שמתאימה לגודל הארגון שאתם נמצאים בו ותגלו.

מחקר: מי צריך את זה בכלל?

מסתבר שרובנו! ובצדק. כולנו היינו רוצים לעצב מוצרים על-בסיס ידע ולא על-סמך תחושות בטן, רק שלא תמיד זה מתאפשר. לכן סיקרן אותנו לדעת: כמה מאיתנו עושים את זה ביום-יום? ומה בדיוק עושים מי שמתאפשר להם?

נראה ש-Pure UX מצליחים לעשות מחקר יותר מכל בעלי התפקיד האחרים. אצל PD, שהם רוב המשיבים לסקר, כמעט שני שליש (63%) עושים מחקר, אבל 37% לא.

בארגונים גדולים יותר (מעל 500 עובדים), יש אחוז גבוה יותר של א.נשים שביצעו מחקר (68%) מאשר בשאר הארגונים (54%).

בדקנו גם אילו פעילויות מחקר מבצעים כל אלה שהשיבו "כן" בשאלה הקודמת. נראה שראיונות משתמשים זו הפעילות הנפוצה ביותר (71%) ובדיקות שמישות אחריה (59%). זה ממצא שהפתיע אותנו, כי היינו מצפים שמה שיצליחו הרוב לעשות יהיה משהו שלא דורש מעורבות של משתמשים, כמו ניתוח אנליטיקס או צפייה בהקלטות. טוב שבדקנו!

עד כאן פרק המידע על ארגונים ושכירים/ות. מקווים שהם יעזרו לכם בשיחות השכר ותכנון הפעילות שלכם ושל הארגון שלכם בהמשך השנה.

תוצאות הסקר: פרילנסרים.ות

כמו בשנה שעברה, גם השנה פיצלנו את שאלת התעריפים לשניים: תעריף ללקוחות ישירים, כשלקוח הקצה הוא הלקוח של הפרילנסר.ית, ותעריף ללקוחות דרך תיווך, כשלקוח הקצה הוא לא הלקוח של הפרילנסר.ית, למשל כשהפרילנסר.ית עובד עם חברת פרויקטים והלקוח הוא של חברת הפרויקטים.

הסקר מראה השנה שיש פער של 3-8% בתעריפים הממוצעים בין לקוחות ישירים ללקוחות דרך תיווך, סימנו אותו בתווית הירקרקה שמעל כל צמד עמודות.

כמו בשכר, גם בתעריפים יש שונות גדולה, ולכן חשוב לנו גם להראות חציון ורבעון עליון ותחתון ("הטווח הבין-רבעוני"), כאינדיקציה לטווח שבו כלל התעריפים נמצאים.

איך היו ההכנסות מול השנה הקודמת?

בדקנו אם ההכנסות עלו או ירדו לעומת השנה הקודמת.

פרילנס – עבודה קשה? או: כמה שעות ביום?

המשיבים.ות לסקר השנה עבדו קצת פחות קשה מאשר בשנה שעברה: פחות עבדו בסופ"ש (28% השנה לעומת 33% בשנה שעברה) ומעט פחות עבדו מעל 6 שעות ביום (45% השנה לעומת 47% בשנה שעברה).

איך מתמחרים ומחייבים?

הכי בטוח – לחייב לפי שעות או ימי עבודה, ובאופן לא מפתיע הרוב ציינו שהם/ן מתמחרים כך את העבודה, בדומה לשנה שעברה. גם בשיטות התמחור האחרות לא היה שינוי דרמטי לעומת התשובות בשנה הקודמת.

זה הכל לסקר 2026

יש לכם משהו שלא כללנו ותרצו שנבדוק בסקר הבא? נשמח לשמוע: [email protected]