איך לגייס Designers? מדריך מעשי, חלק ראשון

יש הרבה חברות שרוצות לגייס אנשי ונשות Design, מסיבות ברורות 🙂 זה זמן נהדר להיות Designer. לעומת זאת, נראה שלהיות מועמד/ת לתפקיד Design – פחות מוצלח – אם נשפוט לפי כמות הפוסטים של אנשים שעברו חוויה לא טובה וטרחו לכתוב על זה בקבוצות בפייסבוק. זה כך מאז שאני זוכר את עצמי בתחום הזה, אבל עם הגידול בכמות המשרות, כמות התלונות גם היא עלתה מאוד.

מטרת סדרת הפוסטים הזו היא לסייע לתקן את המצב הזה, בעזרת מדריך – מקיף ככל שאני יכול – למי שמגייס כדי לצמצם את התופעה של חוויית גיוס שלילית. זה הולך להיות ארוך וחופר, אבל אם חשוב לכם לגייס עובדים טובים ומתאימים (היום או בעתיד), אני ממליץ להשקיע ולקרוא. הדברים שאני כותב מבוססים על נסיון של כ-12 שנים כמנהל מגייס, וגם על נסיונם של אחרים בתחום שדיברתי איתם לקראת כתיבת הפוסט.

הכוונה ב"Designer" בכל הפוסט הזה היא ל-UX/UI/Product Designers. תכל'ס, הרבה ממה שאני כותב כאן רלוונטי גם לתפקידים אחרים, אבל הנסיון שלי הוא בעיקר בגיוס Designers, וזו גם האג'נדה של האתר הזה.

המדריך הזה מיועד, בעיקרו, למנהלות ומנהלים מגייסים, ממגוון גדול של תחומי רקע. כדי שכולם יוכלו להתחבר לתוכן, אני מפרט במדריך תכנים שאולי לחלק מהקוראים הם מובנים מאליהם. אתם מוזמנים לדלג אם זה המצב. המטרה היא לתת לכם כלים שיעזרו לכם לייעל את העבודה בסינון קורות החיים הרבים, לחסוך זמן שאתם אולי מבזבזים היום על ראיונות לא ממוקדים, לחסוך לכם כסף שאתם מוציאים היום על חברות גיוס והשמה חיצונית ולעזור לכם ביצירה של חוויית מועמד/ת הרבה יותר טובה.

ביחד ניצור את המדריך המושלם

אשמח לקבל משוב על הפוסט, או הצעות לתכנים להמשך הסדרה (ראו רשימת נושאים בסוף הפוסט הזה) בתגובות בפייסבוק או במייל [email protected], כדי שאוכל לעדכן את המדריך הזה עם התובנות והנסיון הייחודיים שלכם. מבטיח לתת קרדיט לכל מי שיתרום שיפורים ותיקונים כדי שהמסמך הזה ישרת את כלל קהילת ה-Design בישראל.

אמ;לק

לטובת מי שלא אוהב לקרוא הכל (חבל, השקעתי!) הנה התקציר של החלק הראשון:

  • לפני שאתם ניגשים לכתיבת מודעה, הכירו את תחומי העיסוק השונים סביב UX ו-UI, והגדירו לעצמכם מה בדיוק אתם מחפשים.
  • אפשר לגייס Designer אחד/ת (generalist) לכל מה שקשור ב-UX/UI, אבל זה בהכרח מצריך פשרה לעומת מצב שבו שוכרים מומחים בתחומים צרים יותר.
  • ככל שהארגון גדל, נסו לכוון להתמחות בתחומים ספציפיים בתוך הצוות.
  • כתבו מודעות שמשתמשות בנוסחת AIDA כדי למשוך את המועמדים/ות הטובים ביותר לקרוא את המודעות שלכם לעומק ולהגיש מועמדות
  • בכתיבת המודעות, התמקדו קודם כל במה שחשוב למועמדים ובערך הייחודי של הארגון שלכם עבורם ורק אחר-כך במה שאתם צריכים

1. הגדרת התפקיד

יש הרבה תחומים מקצועיים בתחום ה-Design, ויש גם דרגות בכירוּת שונות (junior/mid-level/senior). לכל תפקיד יש תחומי אחריות ויכולות שונים, אבל אלה הולכים קצת לאיבוד בתיאורי המשרות שאני רואה. רוב המשרות שמתפרסמות הן לתפקיד קצת אמורפי של "UX/UI Designer", או "Product Designer" שלפעמים כולל קצת מהכל ולפעמים מתמקד מאוד ב-Visual Design.

1. א. לאיזה תחום מקצועי אתם מגייסים?

אני אנסה לעשות כאן סדר בתחומי האחריות השונים שמלווים את תפקידי ה-Design סביב UX ו-UI, כדי לעזור ליצור טרמינולוגיה יותר ברור ואחידה בתעשיה.

שימו לב שאני מדבר על תחומי אחריות (כמו UX Design) ולא על טייטלים (UX Designer). הטייטל פחות חשוב בעיני, העיקר הוא להבין מה מתוך כל רשימת המלאי הארוכה של תחומי האחריות אתם רוצים שמי שאתם מגייסים יטפל בו. למי שרוצה להתייחס לטייטלים, יש פוסט מקיף של לירן אלבוים בדיוק על זה.

UX Research

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Research (או מחקר UX / מחקר משתמשים) הוא לחקור באופן שיטתי משתמשים במוצר כדי להבין את הדרישות שלהם ואת הקשרי השימוש שלהם במוצר. הם משתמשים בשיטות מחקר שונות, איכותניות וכמותיות, כדי לזהות אתגרים והזדמנויות למוצר. כל אלה, במטרה לספק תובנות עבור תהליך ה-design שיהפכו את המוצר לטוב יותר, גם ביחס ליעדים העסקיים וגם ביחס לחוויית השימוש בו (עוד כאן).

ברוב הארגונים בישראל תחום האחריות הזה נופל תחת תפקידים אחרים, ולא תחת תפקיד של UX Researcher שעוסק/ת רק בזה, למרות שנראה שיש כיום בישראל יותר חוקרי/ות UX מאשר בעבר. יש לזה כל מיני סיבות, אני משער שזה קשור לבגרות השוק בישראל מצד אחד, וגודל הארגונים שיש כאן מצד שני.

הכירו עוד את התחום בישראל דרך קהילות מחקר משתמשים ישראל ו-Design Researchers

UX Design – אפיון חוויית משתמש / תכנון חוויית משתמש

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Design הוא לבצע מחקר משתמשים (ראו לעיל UX Research), לתכנן את הממשק והתהליכים בו בהתאם למסקנות המחקר, להגדיר תשתיות דיזיין – כמו Design System, לכתוב מיקרו-קופי (ראו להלן UX Writing), לבצע בדיקות משתמשים ולהציג את פתרונות הדיזיין לבעלי העניין בארגון. כל אלה, במטרה לתת קול למשתמש בתהליך תכנון המוצר ולהגן על הצרכים שלו, תוך כדי איזון עם הצרכים העסקיים, לטווח קצר, בינוני וארוך (עוד כאן).

זה כנראה המונח הכי מבלבל מכולם, כי:

  1. כל מי שנוגע במוצר הדיגיטלי מרגיש (ובצדק) שהוא משפיע על חוויית המשתמש (UX).
  2. המילה Design באנגלית שולחת אנשים למילה "עיצוב" בעברית ואז ישר חושבים (בעברית) על אסתטיקה, למרות שזה לא העיסוק העיקרי ב-UX Design

בכל ארגון יש בעלי תפקיד אחרים שלוקחים על עצמם את האחריות ל-UX Design (חלקה או כולה), אבל לרוב זה יהיה אצל UX Designer, או UX/UI Designer (או Product Designer) או PM/UX (מנהל/ת מוצר שאחראיים גם על ה-UX).

הכירו עוד את התחום בישראל דרך הקהילות חוויית משתמש ישראל, Startup Designers וגם עיצוב חוויית משתמש – הקבוצה, ולמובילים/מנהלים שבתחום, דרך קהילת מובילי דיזיין Design Leaders.

UX Writing / Micro-Copy

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Writing (או כתיבת מיקרו-קופי) הוא לכתוב את "המילים והמשפטים בתוך מוצרים דיגיטליים (כמו אתרים, אפליקציות, מערכות מורכבות ומכונות לשירות עצמי), למשל: הודעות שגיאה, כפתורים, טול-טיפס, תוויות של שדות, הודעות למיניהן, אסמסים ועוד. מיקרו-קופי נועד לשפר את חוויית המשתמשים: הוא הופך את הממשק לידידותי וקל יותר לשימוש, וגם הופך את החוויה לנעימה, מחברת ואנושית יותר." (המקור כאן).

גם כאן, לרוב בישראל תחום האחריות הזה הוא חלק מתפקידים אחרים, כנראה מסיבות דומות לאלה שציינתי ב-UX Research לאותה התופעה.

הכירו עוד את התחום בישראל דרך קהילת מיקרו-קופי: כותבים UX

Visual Design

התפקיד של מי שעוסקים ב-Visual Design (או עיצוב חזותי, בעבר גם UI Design) הוא מה שבדרך כלל קוראים לו בעברית "עיצוב גראפי", בשילוב עם אספקטים מעולם ה-UX: השימוש באימג'ים, צבעים, צורות, טיפוגרפיה וצורה כדי לשפר את הנראות, האסתטיקה והשמישות (usability) של מוצר. מי שעוסק ב-Visual Design משפיע בצורה ישירה על החוויה הראשונית והרגשית שיש למשתמש במוצר, וגם על התוצאות העסקיות של המוצר בטווח הארוך.

יש מעט אנשים שמגדירים את עצמם כ-Visual Designers בלבד, או בשם המוכר יותר UI Designers, כפי שהראה סקר שכר 2020 שערכנו בתחילת השנה. לרוב מי שעוסקים בתחום הזה עוסק במידה כזו או אחרת גם ב-UX Design ומגדירים את עצמם כ-Product Designers או UX/UI Designers.

הכירו עוד את המובילים/מנהלים שבתחום, דרך קהילת מובילי דיזיין Design Leaders.

Product Design / UX/UI Design

התפקיד של מי שעוסקים ב-Product Design או UX/UI Design, מאוד משתנה בין ארגון לארגון. הוא עשוי להיות שילוב של כל התחומים שמוצגים כאן, והוא עשוי להיות רובו ככולו בתחום ה-Visual Design.

אם אתם מחפשים כאלה, ורוב הסיכויים שאם אתם מגייסים לתחום ה-UX זה בדיוק הטייטל שרשמתם בראש המודעה, מאוד חשוב להגדיר מה מתחומי העיסוק האלה נכלל בהגדרת התפקיד, ומה המשקל של כל אחד מהם. בדומה, חשוב גם להקפיד לבדוק מה כלל התפקיד של מי שהיו אחראיים על Product Design על-פי קורות החיים שלהם (עוד על זה – כאן ב-1.ג. – All in One)

הכירו עוד את העוסקים בתחום דרך אותן המקומות ב-UX Design כאן למעלה.

Front End Development / FED / UI Development

התפקיד של מי שעוסקים ב-Front End Development (פיתוח פרונט אנד או פיתוח צד לקוח), כולל את פיתוח הקוד (HTML, CSS, Javascript) שמתבצע על הדפדפן במערכות מבוססות-Web. באופן דומה מפתחי UI ומפתחי Mobile מטפלים באותו נושא בטכנולוגיות אחרות. באחריותם לדאוג שהמוצר יראה ויתנהג בדיוק כמו שצוות האפיון והעיצוב הגדיר, תוך שימת לב לנושאי נגישות, שמישות וביצועים.

תפקידי Design לרוב לא כוללים אחריות על FED או פיתוח UI, אבל בהרבה מקומות דורשים הבנה לגבי יכולות ומגבלות הפלטפורמה שעבורה מתכננים ומעצבים את המוצר, בין אם זה Web, מובייל או כל טכנולוגיה אחרת (ובמידה רבה של צדק, לדעתי).

1. ב. רוצים All in One? תקראו את זה

הרבה מודעות כיום מציגות דרישה לידע בכל התחומים שציינתי כאן (למעט, אולי, FED), לרוב תחת התפקיד UX/UI Designer. בפועל, הרבה מהמודעות האלה מחפשות Visual Designers עם קצת ידע ב-UX, כשאת שאר עבודת ה-UX עושה ה-PM או מישהו אחר בארגון. חשוב להבין שכל אחד מתחומי האחריות של התפקיד שהוזכרו כאן למעלה דורשים לימוד והתמחות ונדירים האנשים שיודעים מצוין את כולם לעומק.

ככל שתדרשו יותר "גם וגם וגם", תקבלו יותר generalists, כאלה שיודעים קצת מכל דבר, ובאופן דומה, ככל שתדרשו פחות תחומי עיסוק ונסיון, תקבלו יותר מומחים בתחומם. אין כאן נכון ולא נכון, חשוב לבחון את ההחלטה מה לדרוש לאור מספר פרמטרים.

1. ג. מתי לגייס אנשים מכל תחום?

כשצוות או קבוצת ה-Design שלכם בתחילת דרכה, זה בהחלט סביר לגייס אדם אחד שיעשה הכל – Product Design או UX/UI Designer. אתם כנראה לא תקבלו תוצאות יוצאות דופן בכל התחומים, אבל תחסכו בתקציב ולפעמים זה יותר חשוב מחוויית המשתמש או תהליכי עבודה מעמיקים ומסודרים – למשל בסטארטאפ.

ככל שצוות ה-Design והמוצר גדלים, יש יותר מקום להתמחות. ההתמחות הראשונה שהייתי ממליץ להפריד היא UX Research. היכולות שנדרשות כאן הן שונות מאוד מ-UX Design או Visual Design, וגם התוצרים.

לאחר מכן יש בעיני ערך גדול בהפרדה של ה-UX Design, ובמיוחד החלקים היותר אסטרטגיים שלו (קונספט מוצר, Design System) מה-Visual Design. יחד עם פעילות של UX Research, ההשפעה של UX Design על ההצלחה של המוצר יכולה להיות משמעותית מאוד.

כשהמוצר והצוות גדולים, או כשיש למיקרו-קופי השפעה משמעותית על התוצאות העסקיות, כדאי לשקול לגייס מישהו בצוות שעוסק רק בזה, או לקחת פרילנסר/ית שמתמחים ב-UX Writing.

אגב, יש גם מוצרים שבהם מעסיקים Growth Designer, שזה סוג של Product Designer שמתמחה בשיפור המדדים העסקיים של המוצר דרך Design. יש הרצאה מעניינת על זה ב-UXI Live 2019 של מעין דגן.

2. כתיבת המודעה: תחשבו כמו קופירייטרית

הכלל העיקרי שצריך לזכור הוא שיש תמיד עוד אחרים שמגייסים באותו זמן כמוכם. אז אולי אתם מחברה שנמצאת כל הזמן בכותרות ונדמה לכם שכולם רוצים לעבוד בה. גם אז – אתם רוצים שהעובדים הכי טובים לא יתלבטו האם לפנות אליכם או לא. כשהם קוראים את המודעה שלכם הם צריכים להרגיש שזו הולכת להיות המשרה הכי טובה שאי-פעם הגישו אליה מועמדות. שהם ממש רוצים אותה.

תציצו על הדוגמה הזו, התחלה של הגדרת משרה:

UI/UX Designer

Our company is seeking a talented UI/UX Designer to create incredible user experiences. The ideal candidate should be able to create clean and artful design, have excellent UI skills, be able to translate high-level requirements into interaction flows and artifacts, and then bring them to life with beautiful, intuitive, and functional user interfaces.

האם ברור מהמודעה מה התפקיד? פחות או יותר. מחפשים Product Designer עם פוקוס על עיצוב חזותי, אבל גם יכולות UX בסיסיות (כי מדדי ה-UX היחידים הם intuitive ו-functional, וגם זה בדוחק). האם דיזיינרית שקוראת את זה מרגישה: "ואוו, אני חייבת להכיר את החברה הזו"? התשובה היא חד-משמעית לא.

בואו ננסה לחשוב רגע כמו קופירייטר. אני אמנם לא קופירייטר, אבל יצא לי להתעסק "קצת" בשיווק לדיזיינרים לאורך השנים, אז תזרמו איתי בבקשה. הנוסחה המוכרת ביותר בתחום הקופירייטינג היא AIDA, ואני לא מדבר על האופרה הנהדרת של ורדי, אלא על ראשי התיבות:

  • Attention – קשב / תשומת לב
  • Interest – עניין
  • Desire – חשק/תשוקה
  • Action – פעולה

הנוסחה הכללית אומרת – בגדול – תתחילו במשהו שתופס את תשומת הלב, תמשיכו עם משהו שיוצר עניין, הלאה למשהו שמגדיל את העניין והופך אותו לתשוקה (או פשוט רצון עז) למה שאתם משווקים, ותסיימו בקריאה לפעולה.

הנוסחה הזו רלוונטית גם למודעות שאתם כותבים. נסו לחשוב: מה בכותרת של המשרה ייצר תשומת לב? מה במשפט או שניים הראשונים ייצר עניין? מה יגרום לאנשים ממש לרצות לעבוד אצלכם? הפעולה כבר ברורה מאליה במקרה שלנו – להגיש קורות חיים / מועמדות – אבל גם כאן שווה לחשוב על המיקרו-קופי שעל הכפתור.

כדי להבין מה ייצר עניין וקשב, אתם צריכים להכיר את הקהל שאתם רוצים לגייס. מה מניע את המועמדים/ות האידאליים לתפקיד שאתם מגייסים אליו? מה מדיר שינה מעיניהם? מה הכי חשוב במקום העבודה לדיזיינרים כמו שאתם רוצים לגייס? מה הם יכולים להשיג (תועלות) מלעבוד אצלכם?

הנה דוגמה מעולה מתחום אחר לגמרי, מודעה לגיוס עובדים לספארי (כן, אחותי מטפלת בפילים), שהביאה לתוצאות שהפתיעו גם אותי:

מהשורה הראשונה, הפוקוס הוא על דברים שמגניבים עבור אנשים שמטפלים בחיות ("הפיל הגדול בעולם", "להחביא לפיל הפתעות בחצר"). התמונות ממחישות את חוויית העבודה בספארי, הטקסט מדגיש עד כמה כיף להיות חלק מהצוות הזה ("מקצועי ומצחיק") ואת התועלות שיש בתפקיד ("להפעיל את הגוף והמוח בדרכים חדשות ומעניינות כל יום מחדש").

עכשיו תשוו את הטקסט הזה לטקסט למעלה. הבדל של שמיים וארץ, נכון? אני לא הולך לנסח לכם מודעה, בעיקר כי אני חושש שתעשו copy paste למה שכתבתי למודעות שלכם, אבל גם כדי לעודד אתכם להשקיע יותר במודעות שלכם. תעשו מחקר UX גם על מועמדים וגם על עצמכם (כן כן!) ותלמדו מה הערך הייחודי שלכם. למה אנשים מגיעים אליכם? למה הם נשארים? מה גורם להם לאהוב את העבודה אצלכם? שימו את כל זה בתיאור המשרה, לפני שאתם מגיעים לדרישות התפקיד, הנסיון הנדרש, היקף המשרה וכו'. תגרמו להם לרצות אתכם בזכות מי שאתם באמת ומה שיש לכם להציע להם (מנקודת המבט שלהם).

ברגע שתכתבו כך, מעבר לעניין שתיצרו מהטקסט עצמו, תבלטו מאוד מול מודעות אחרות כי הרוב המוחלט של הארגונים ממוקדים במה הם צריכים מהמועמד, ולא בסיבות שבגללן המועמד צריך לרצות את הארגון. תפתחו כל מודעת דרושים כמעט, בכל מקום שהוא. כן, זה דורש עבודה, לפחות פעם בשנה-שנתיים לכל תפקיד, כדי להיות מדויקים לגבי מה שאתם כותבים. אבל אם אתם רוצים להגיע לאנשים הכי טובים שאפשר להגיע אליהם בשוק (וגם לעקוף בסיבוב את החברות הכי מבוקשות), אני ממליץ בחום ללכת בדרך הזו.

אם אתם המנהלים המגייסים, אל תשאירו את כתיבת המודעה ל-HR. רוב הסיכויים שתקבלו מודעה סטנדרטית שלא תשיג לכם את האנשים הנהדרים שאתם יכולים להגיע אליהם עם מודעה מדויקת.

אגב, המודעה של הספארי הביאה להצפה בפניות של אנשים סופר-מעניינים ואפילו (להפתעת כולם) גרמה לילד בן 6 (!) להגיש מועמדות לתפקיד. כן, עד כדי כך.

בחלקים הבאים – בשבועות הקרובים

החלק השני התפרסם והוא נמצא כאן

  • איך נראה תהליך הדיזיין ומה המשימות בכל תחום אחריות בו?
  • איך לשפר את חוויית המועמד ולמה זה חשוב?
  • היכן לפרסם מודעות על משרות Design?
  • איך לבחון תיקי עבודות UX ו-UI?
  • כיצד לתכנן תהליך מיון לתפקיד Design?
  • כיצד לתכנן ולנהל ראיון Design? איזה שאלות כדאי לשאול ולמה?
  • איך להעביר מבחני Design?
  • איך להשוות בין מועמדים?
  • איך לתת משוב למועמדים לאחר ראיון ו/או מבחן?

אם אתם רוצים לקחת חלק בכתיבת החלקים הבאים ולתרום מהידע והנסיון שלכם, אשמח אם תיצרו קשר, [email protected].