איך לגייס Designers? מדריך מעשי, חלק שני

בפוסט הקודם התייחסתי להגדרת תחומי העיסוק השונים וכתיבת הקופי של המודעה. בפוסט הזה אני מתייחס לתהליך הדיזיין (שחשוב להבין אותו כדי להבין איזה כישורים צריך אצל מי שמגייסים), למשימות השונות שצריך לבצע בתוכו בתחומים המקצועיים השונים שקשורים ל-Design ולחוויית המועמד/ת.

כפי שכתבתי גם בפוסט הקודם, המדריך הזה מיועד, בעיקרו, למנהלות ומנהלים מגייסים, ממגוון גדול של תחומי רקע. כדי שכולם יוכלו להתחבר לתוכן, אני מפרט במדריך תכנים שאולי לחלק מהקוראים הם מובנים מאליהם. אתם מוזמנים לדלג אם זה המצב. המטרה היא לתת לכם כלים שיעזרו לכם לייעל את העבודה בסינון קורות החיים הרבים, לחסוך זמן שאתם אולי מבזבזים היום על ראיונות לא ממוקדים, לחסוך לכם כסף שאתם אולי מוציאים היום על חברות גיוס והשמה חיצונית ולעזור לכם ביצירה של חוויית מועמד/ת הרבה יותר טובה.

קרדיט לצילום הראשי: Business photo created by freepik – www.freepik.com

ביחד ניצור את המדריך המושלם

אשמח לקבל משוב על הפוסט, או הצעות לתכנים להמשך הסדרה (ראו רשימת נושאים בסוף הפוסט הזה) בתגובות בפייסבוק או במייל [email protected], כדי שאוכל לעדכן את המדריך הזה עם התובנות והנסיון הייחודיים שלכם. מבטיח לתת קרדיט לכל מי שיתרום שיפורים ותיקונים כדי שהמסמך הזה ישרת את כלל קהילת ה-Design בישראל.

תודה גדולה ללירן אלבוים, רותם בינהיים, רן לירון, רם אלמוג, כנרת יפרח, רעות מלובני וסתיו מורן-לשם שעזרו עם כתיבת ודיוק הפרטים בפוסט הזה. 

אמ;לק

לטובת מי שלא אוהב לקרוא הכל (חבל, השקעתי!) הנה התקציר של החלק השני:

• תהליך ה-Design הוא ארוך ומורכב; שרטוט ועיצוב המסכים עצמם הם רק חלק ממנו
• בכל תחום עיסוק בתוך Design יש משימות שונות שצריך לבצע, וחשוב להכיר אותן (הן מפורטות כאן בפוסט)
• מחקר משתמשים הוא חלק מהותי מתהליך ה-Design (ומחקר שוק/מוצר/שיווק הוא משהו אחר)
• חוויית המועמדים לארגון שלכם משפיעה משמעותית על מיתוג המעסיק שלכם ועל הסיכויים שלכם לגייס אנשי מקצוע מעולים.
• כדי לשפר את חוויית המועמד/ת, תחקרו אותה כמו שאתם חוקרים כדי לשפר את החוויה במוצר שלכם
• אם תדאגו למודעות גיוס טובות, תקשורת חיובית, כנה ונעימה, שקיפות לגבי הסטטוס, קשר רצוף לאורך כל התהליך, ומשוב בונה בסופו, תהיו בעשירון העליון של הארגונים מבחינת חוויית המועמד/ת

3. כתיבת המודעה: חלק ב'

כדי שמוצר יעבוד (ויעבוד טוב), הרבה גורמים בארגון צריכים לשתף פעולה. מאחר ובשביל הרבה אנשים שלא מגיעים מהתחום כל הנושא של Design הוא בגדר קופסא שחורה, חשוב לי להגדיר כאן איזה תהליכים ומשימות עשויים להיכלל בכל אחד מתחומי האחריות שהזכרתי בפוסט הקודם.

3.א. תהליך ה-Design

הכותרת הזו כבר מטעה, כי יש המוווווון סוגים שונים של תהליכים. למרות זאת, כמעט כל התהליכים נופלים תחת התבנית הזו:

• בירור צרכים ונקודות כאב – ביצוע מחקר משתמשים וכלים נוספים כדי להבין מהן הבעיות שאנחנו רוצים לפתור ועבור מי. לצערי, מניסיוני לאורך הרבה שנים, במוצרים רבים מתעלמים מהשלב הזה ו"רצים" לשרטוט המסכים על-בסיס הגדרת הדרישות של צוות ניהול המוצר. לפעמים אין בכלל אנשים שיודעים לבצע מחקר משתמשים בארגון ואת הבעיות מגלים רק אחרי שהמוצר באוויר (מחיר תיקון הטעות בהתאם). אחת הבעיות הכי נפוצות שבגללן מוצרים נופלים היא product-market fit, ומחקר משתמשים מצמצם מאוד את הסיכון לכשלון מהסוג הזה. כמובן שהבנת המשתמשים הוא רק חלק מהסיפור, וצריך להבין גם את המוטיבציה העסקית. בסופו של דבר, חוויית המשתמש צריכה לשרת את המטרות העסקיות והמחקר צריך לברר ולחדד לצוות ה-Design גם את ההיבטים העסקיים של המוצר.
  
• הגדרת פתרונות – מרמת האסטרטגיה דרך הגדרת תהליכים, שרטוט מסכים, ועד עיצוב המסכים, האינטראקציות איתם, האנימציות והמעברים. לעתים כולל שימוש בכלים כמו Design Thinking או Design Sprints, במיוחד כשמדובר בשינויים גדולים ואסטרטגיים במוצר. אנשים חושבים בטעות שזה החלק העיקרי שבשבילו צריך לקחת אנשים בתחום ה-UX, אבל בעיני רק מחצי מהסיבה. החצי השני נמצא בשאר הנקודות בתהליך שאני מציג כאן.
  
• משוב ממשתמשים וסבבי שיפורים – יש הרבה דרכים לקבל משוב, מ-Usability Testing ועד Design Partners שלוקחים גם חלק פעיל בתהליך התכנון. המטרה היא להבין בצורה הטובה ביותר איך אנשים ישתמשו במוצר בפועל, ומתוך כך איך אפשר לשפר את המוצר כדי לפתח בשלב הבא את המוצר עם חוויית המשתמש המעולה שאנחנו שואפים אליה. אפשר לבצע את זה גם בלי לפתח את המוצר באמת, בעזרת Prototype שצוות ה-Design בונה לבדו. בהרבה צוותים חוזרים על השלב הזה אחרי סיום הפיתוח ולפני העלייה לאוויר, בליווי תיקונים למוצר בעקבותיו.
  
• תמיכה בתהליך הפיתוח – עבודה עם צוות הפיתוח והמוצר כדי לדייק ולהעמיק את עבודת ה-Design שנעשתה, משוב לצוות הפיתוח. הקירבה בין צוות ה-Design לצוות הפיתוח קריטית בשלב הזה כדי להגיע למוצר עם חוויית שימוש טובה. קירבה פיזית מאפשרת, לרוב, אינטראקציה יותר תכופה ביום-יום, אבל לא תמיד זה אפשרי (והקורונה גורמת לכולנו לבחון את שיטות והרגלי העבודה שלנו מחדש, כל הזמן).
  
• בחזרה להתחלה – לגירסה הבאה של המוצר

כמובן שלפני בירור הצרכים, יש הגדרה מצוות ניהול המוצר של דרישות High Level וגם מפורטות יותר, תעדוף עסקי וכן הלאה. זה יכול לעבוד כך, בצורה כזו או אחרת, גם בתוך תהליכי Agile (אם יש גמישות בארגון ומבצעים התאמות) וגם בתהליכים מסוגים אחרים.

ברור לי שהתהליך שהצגתי מפשט את מה שקורה באמת בשטח. המטרה כאן היא בעיקר ליישר קו עם מי שלא בא מהתחום לגבי המבנה הכללי של תהליכי Design.  

3.ב. המשימות בתהליך ה-Design

המשימות הללו יכולות לעזור לכם גם לפרוט את דרישות התפקיד במודעה שאתם כותבים (רק אל תשכחו את נוסחת AIDA מהפוסט הקודם), אבל גם להבין מה מתוך התהליך המלא של Design אתם מבצעים אצלכם במוצר. 

השתדלתי לכלול כאן כמה שיותר משימות ותוצרים, אבל לא בכל מוצר ובכל פיצ'ר יש צורך להשתמש בכולם או אפילו רובם. לנוחותכם, הדגשתי את המשימות שלדעתי אי אפשר בלעדיהן, כלומר שמישהו או מישהי אצלכם בצוות חייב להכיר וגם ליישם ביום-יום כחלק מתהליך העבודה אצלכם.

כמובן שלכולם יש, בנוסף, את המשימה הברורה מאליה של עבודה בצוות, שיתוף פעולה עם גורמים אחרים בארגון (בעיקר Product, R&D ולעתים Marketing, אבל גם אחרים). אף תהליך Design לא מצליח בזכות אדם או צוות אחד.

השתדלתי להביא כאן רשימות מלאות עד כמה שיכולתי, אבל כמובן שבכל חברה יש דגשים אחרים ואני ממליץ לכם לבדוק לעומק מה נדרש אצלכם ממי שאחראי על כל תחום עיסוק שציינתי כאן.

משימות UX Research

בכל מקום שאין בו UX Researcher (רוב הארגונים), משימות מתוך הרשימה הזו צריכות להתבצע על-ידי אנשים אחרים בצוות. שימו לב שמדובר ב-User/UX Research, והוא דורש כלים והתמחות שונים מאשר סוגים שונים של מחקר (גם אם הוא נוגע במשתמשים) שמבצעים בדרך-כלל מנהלי/ות מוצר ומנהלי/ות שיווק. 

כתזכורת, הנה הגדרת תחום העיסוק של מחקר מהפוסט הקודם:

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Research (או מחקר UX / מחקר משתמשים) הוא לחקור באופן שיטתי משתמשים במוצר כדי להבין את הדרישות שלהם ואת הקשרי השימוש שלהם במוצר. הם משתמשים בשיטות מחקר שונות, איכותניות וכמותיות, כדי לזהות אתגרים והזדמנויות למוצר. כל אלה, במטרה לספק תובנות עבור תהליך ה-design שיהפכו את המוצר לטוב יותר, גם ביחס ליעדים העסקיים וגם ביחס לחוויית השימוש בו.

• קביעה ותעדוף של שאלות מחקר על בסיס מידע מקדים 
• כתיבת דוחות סיכום מחקר והצגתם לבעלי העניין 
• איסוף וניתוח דרישות משתמשים בשיתוף צוותי ניהול המוצר והפיתוח
• מחקר כמותי – Quantitative Research
  • סקרים – Surveys
  • ניתוח אנליטיקס ומפות חום – Analytics & Heatmap Analysis

• ניתוח לוג חיפוש
• ניתוח סיכומי שיחות שירות ומכירה – Sales and Support Call Analysis
• מיון כרטיסיות – Card Sorting
• בדיקות A/B Tests – A/B 

• מחקר איכותני – Qualitative Research
  • ראיונות משתמשים ובעלי עניין – User and Stakeholder Interviews
  • תצפיות – Observations / Contextual Inquiry
  • בדיקות שמישות – Usability Testing
  • ניתוח מתחרים
  • מיפוי מסע (לקוח/משתמש) – Journey Mapping
  • ניתוח עיסוק / תפקיד – Task Analysis
  • >> חיוני בעיקר במערכות מורכבות ומולטי-דיסציפלינריות

• הגדרת פרסונות (על-בסיס מחקר) – Research-Based Persona Building
• יצירת מפת אמפתיה – Empathy mapping
• האזנה במוקדי שירות ומכירה – Support and Sales Call Monitoring
• הערכת מצב נגישות – Accessibility Evaluation
• ניתוח דיונים בפורומים ובמדיה חברתית – Forum & Social Media post review
• ניתוח ידיעות בתקשורת – Media review
• מפגשים עם לקוחות בכנסים – Conference Outreach
• ניתוח משובים – Feedback Review
• בדיקות מעקב עיניים – Eye Tracking 
• מעקב יומן – Diary Studies
• בדיקות גרילה – Guerilla Testing
• קבוצות מיקוד – Focus Group
• עיצוב בעזרת משתמשים – Participatory Design

אפשר להכיר קצת יותר לעומק את שיטות המחקר השונות באתר של קבוצת נילסן נורמן, UX Research Cheat Sheet וגם מתי להשתמש בכל כלי מחקר (השני קצת ישן אבל יסודי וברובו עדיין רלוונטי).

משימות UX Design

הנה הגדרת תחום העיסוק הזה מהפוסט הקודם:

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Design הוא לבצע מחקר משתמשים (ראו לעיל UX Research), לתכנן את הממשק והתהליכים בו בהתאם למסקנות המחקר, להגדיר תשתיות דיזיין – כמו Design System, לכתוב מיקרו-קופי (ראו להלן UX Writing), לבצע בדיקות משתמשים ולהציג את פתרונות הדיזיין לבעלי העניין בארגון. כל אלה, במטרה לתת קול למשתמש בתהליך תכנון המוצר ולהגן על הצרכים שלו, תוך כדי איזון עם הצרכים העסקיים, לטווח קצר, בינוני וארוך.

• תרגום דרישות מוצר ותובנות לגבי המשתמשים בו לשרטוטי מסכים (מסכים שלדיים – Wireframes), הכולל את היבטי הניווט במוצר, אופן הצגת היררכיית המידע, היכן יש למקם את האלמנטים במסך וכד', כך שתיווצר חוויית משתמש טובה
• שרטוט תרשימי זרימה ותהליכים – Flowchart design / User flow design
• שרטוט מסכים ורכיבים על-פי Design System ו/או ספריית רכיבים קיימים
• יצירת אב-טיפוס אינטראקטיבי – Prototyping
• תכנון ארכיטקטורת מידע (מפת אתר) – (Information Architecture (Sitemap
• הצגת תוצרי UX Design לבעלי עניין וקבלת משוב
• פיקוח וייעוץ לביצוע התכנון – מתן משוב ותמיכה למפתחים

• יצירת ותחזוקת צד ה-UX ב-Design System
• תכנון והובלת Design Sprint
• ביצוע הערכה יוריסטית – Heuristic Evaluation
• עיצוב/איור סטוריבורד – Storyboard design
• ביצוע מעבר קוגנטיבי – Cognitive Walkthrough

משימות UX Writing / Microcopy

התפקיד של מי שעוסקים ב-UX Writing (או כתיבת מיקרו-קופי) כולל אחריות על המיקרו-קופי באתרים, אפליקציות, מערכות מורכבות ומכונות לשירות עצמי. למשל: הודעות שגיאה, כפתורים, טול-טיפס, תוויות של שדות, הודעות למיניהן, אסמסים תפעוליים ועוד. תפקידם הוא לעצב את השיחה שבין המשתמשים למוצר כדי ליצור חוויה זורמת, נטולת מאמץ ובעיקר – שימושית ומועילה. לשם כך הם מבצעים מחקר ומכינים אפיון שפה שלפיו מתבצעת אחר כך הכתיבה, והם מעורבים בתהליכי התכנון והאפיון של המוצר מתחילת הדרך. אחרי הכתיבה הם עוקבים אחרי ביצועי המיקרו-קופי ומבצעים אופטימיזציה שוטפת.

• ביצוע מחקר אסטרטגי של שפה, קהל יעד ומסרים בשיתוף מחלקות רלוונטיות בארגון
• הכנת אפיון שפה – Voice & Tone Definition
• כתיבת מיקרו-קופי אפקטיבי ומניע לפעולה לאורך כל מחזור החיים של המוצר – Microcopy Writing
• ביצוע בדיקות איכות (QA) למיקרו-קופי לפני עלייה לאוויר – Microcopy QA
• ניתוח ביצועי מיקרו-קופי ואופטימיזציה – Microcopy analytics and Optimization
• הצגת תוצרי UX Writing לבעלי עניין וקבלת משוב
• פיקוח וייעוץ לביצוע – מתן משוב ותמיכה לצוותי האפיון, העיצוב והפיתוח

משימות Visual Design

כך הגדרתי את התחום של Visual Design בפוסט הקודם:
התפקיד של מי שעוסקים ב-Visual Design (או עיצוב חזותי, בעבר גם UI Design) הוא מה שבדרך כלל קוראים לו בעברית "עיצוב גראפי", בשילוב עם אספקטים מעולם ה-UX: השימוש באימג'ים, צבעים, צורות, טיפוגרפיה וצורה כדי לשפר את הנראות, האסתטיקה והשמישות (usability) של מוצר. מי שעוסק ב-Visual Design משפיע בצורה ישירה על החוויה הראשונית והרגשית שיש למשתמש במוצר, וגם על התוצאות העסקיות של המוצר בטווח הארוך.

• עיצוב חזותי למסכים – Screen Visual Design
• יצירת שפה חזותית – Establishing look and feel
• עיצוב אינטראקציות – Interaction Design
• עיצוב על פי Design System ו-Branding קיים
• הצגת תוצרי Visual Design לבעלי עניין וקבלת משוב
• פיקוח וייעוץ לביצוע העיצוב – מתן משוב ותמיכה למפתחים

• יצירת מיתוג, עיצוב לוגו ושפת מותג
• יצירת ותחזוקת צד ה-Visual Design ב-Design System
• עיצוב אנימציות ותנועה – Motion Design
• יצירת Mood Board
• עיצוב/איור סטוריבורד – Storyboard design

משימות Product Design / UX/UI Design

המשימות כאן עשויות להיות שילוב של משימות UX Design, Visual Design ו-UX Research שהוצגו כאן למעלה. איזה משימות בדיוק – זה מאוד תלוי בארגון, אם כי לרוב הנטיה היא לכיוון של משימות Visual Design.

משימות Front End Development / FED

הנה ההגדרה של תחום העיסוק הזה מהפוסט הקודם:

התפקיד של מי שעוסקים ב-Front End Development (פיתוח פרונט אנד או פיתוח צד לקוח), כולל את פיתוח הקוד (HTML, CSS, Javascript) שמתבצע על הדפדפן במערכות מבוססות-Web. באופן דומה מפתחי UI ומפתחי Mobile מטפלים באותו נושא בטכנולוגיות אחרות. באחריותם לדאוג שהמוצר יראה ויתנהג בדיוק כמו שצוות האפיון והעיצוב הגדיר, תוך שימת לב לנושאי נגישות, שמישות וביצועים.

• יצירת HTML, CSS ו-Javascript 
• פיתוח מסכים שמממשים במדויק את העיצוב וההתנהגות שהוגדרו על-ידי צוותי ה-Design וה-Product
• פיתוח על פי Design System קיים ו/או ערכות פקדים קיימות
• פיתוח בשפות וב-Frameworks לפי המקובל במוצר/חברה
• ביצוע בדיקות איכות לקוד בדפדפנים/פלטפורמות שונות
• ביצוע Unit Tests

• פיתוח קוד שעומד בסטנדרטים של נגישות 
• ביצוע בדיקות ביצועים בצד לקוח
• יצירת ותחזוקת צד הקוד ב-Design System
• יצירת אבות-טיפוס (Prototypes) מורכבים לבדיקות שמישות
• חקירה וקידום של טכנולוגיות Front End חדשות
• סקירת ספריות רכיבים גרפיות 

4. פרסום המודעה

בשנים האחרונות, הפרסום הכי אפקטיבי שלי היה בתוך קהילות וברשימות תפוצה במייל שהיו לי בעסק. אין ספק שפרסום ממוקד לקהל יעד מדויק עושה עבודה טובה בהרבה מאשר פרסום בלוח משרות כללי: מקבלים הרבה יותר פניות רלוונטיות והרבה פחות רעש. בנוסף, השימוש בוואטסאפ דרך אנשי הצוות לחברים שלהם ובקבוצות מקצועיות, נותן תוצאות יפות לא פחות כשהמודעה כתובה טוב.

איפה אפשר לפרסם משרות Design?

הנה כמה רעיונות, מעבר לשימוש בוואטסאפ (אישי ובקבוצות) ומיילים אישיים לאנשי קשר שלכם.

כלים ייעודיים לתחום ה-Design:

• לוח המשרות החדש שלנו, המיועד אך ורק למקצועות ה-Design וה-Product
• משרות חוויית משתמש בפייסבוק
• דרושים חוויית משתמש UX UI PM בפייסבוק
• דרושים / משרות – עיצוב, גרפיקה, מעצבים גרפיים, תקשורת חזותית, UX, UI בפייסבוק
• פוסטי דרושים בתוך קבוצות כמו Startup Designers (עולים בדרך-כלל פעם בחודש-חודשיים ומרכזים משרות עבור קהל הקבוצה)
• חסות ודוכן בכנסים (כמו UXI Live למשל) און ליין, או בעולם האמיתי – כשהקורונה תאפשר לנו 
• לקיים אירועים לקהילת ה-Design, און ליין או בעולם האמיתי

• כלים כלליים נוספים:
• פרסום ממוקד ופניות אישיות (sourcing) בלינקדין
• חבר מביא חבר בתוך הארגון, לרוב עם תמריצים כספיים ואחרים
• שימוש בשירותי Head hunting 
• פניה לצוות בחברות שנסגרות או נרכשות, או צוותים שמצטמצמים 

כאמור אפשר גם לפרסם בלוחות המשרות הכלליים השונים (כמו Alljobs או Jobmaster), אבל לרוב הם מייצרים הרבה רעש בדמות פניות לא רלוונטיות של מועמדים פוטנציאליים. לגבי פרסום בלינקדין, זו כמובן אופציה חשובה, אבל לרוב גם מאוד יקרה. זה משתלם לפעמים כשמחפשים אנשי מקצוע עם התמחות מאוד ספציפית, או נסיון ארוך-שנים, אבל הייתי מנסה קודם לגשת לכלים אחרים.

5. חוויית המועמד/ת

כולנו חיים את תחום חוויית המשתמש בצורה כזו או אחרת, בין אם כ-Designers בעצמנו ובין אם כצרכנים. בדיוק כפי שהיינו רוצים שהמשתמשים במוצר שלנו יהיו מרוצים, חשוב בעיניי שנדאג לחוויה טובה גם אצל המועמדות והמועמדים. למה? כי זה חלק משמעותי ממיתוג המעסיק של הארגון – אף אחד לא רוצה שלחברה שהוא מגיע אליה יהיה מוניטין של התעמרות או זלזול במועמדים. 

כל דבר שקורה בתהליך הגיוס, בין אם הוא בשליטנו כמנהלים מגייסים או לא, משפיע על חוויית המועמד. בדיוק כפי שבמוצר, החוויה מתחילה בחשיפה הראשונה למוצר וממשיכה בכל שלבי הדרך, כך גם בתהליך הגיוס. 

למשל, אם המודעה לא תהיה מדויקת וברורה בדרישות שלה, או אם מי שמסנן עבורכם טלפונית את המועמדים בסינון ראשוני (אם זכיתם ויש אצלכם כזה…) ישאל שאלות לא רלוונטיות או ידבר בקוצר רוח עם המועמדים, זה ישליך על החוויה כולה. כמובן שזה גם יקטין את הסיכוי שהמועמדים הטובים ביותר ירצו לעבוד אצלכם ואיתכם.

לעומת זאת, אם תדאגו שהמועמדים שלכם:

• ייתקלו במודעה מסקרנת
• ישוחחו עם אנשי צוות (לכל אורך הדרך) מקצועיים, נעימים ואכפתיים, ששואלים שאלות רלוונטיות
• ידעו בכל רגע בתהליך איפה הם עומדים, מה השלב הבא ומתי הוא צפוי לקרות
• יקבלו משוב מפורט בסיום התהליך, בסמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה שלכם

אם תעשו את כל אלה, אתם כבר תהיו בעשירון העליון מבחינת חוויית המועמד שתיצרו. 

אני מציע לכם לחקור את חוויית המועמד כמו שאתם חוקרים את השימוש במוצר ואת המשתמשים כדי ליצור חוויית שימוש טובה יותר. יש לכם כבר את הכלים הדרושים, אתם רק צריכים להשקיע את הזמן ואת תשומת הלב כדי ליישם אותם על חוויית המועמד.

כפי שאתם יכולים לשער לעצמכם, מועמדים ומועמדות מתוסכלים לא ישמרו את התסכול אצלם בלב ובבטן. הם ידברו עם חברים, הם יכתבו פוסטים ברשת ובסופו של דבר יצבעו אתכם בצבעים לא מחמיאים. שמועות על מעסיקים ומגייסים לא הוגנים עוברות מהר בין אנשים, ומקטינות את הסיכוי שאנשים מתאימים יפנו אליכם. הן גם פוגעות במותג שלכם באופן כללי. לכן כל-כך חשוב לקחת אחריות על התהליך במלואו, מקצה לקצה.

בחלקים הבאים – בשבועות הקרובים

• סינון מועמדים: איך לבחון תיקי עבודות וקורות חיים?
• כיציד לתכנן תהליך מיון לתפקיד Design?
• כיצד לתכנן ולנהל ראיון התנהגותי?
• כיצד לתכנן ולנהל ראיון מקצועי על Design?
• איך להעביר מבחני Design? בבית ובמשרד
• איך לתת משוב למועמדים לאחר ראיון ו/או מבחן?

אם אתם רוצים לקחת חלק בכתיבת החלקים הבאים ולתרום מהידע והנסיון שלכם, אשמח אם תיצרו קשר, [email protected].