לתשומת לבך: הקלטות הרצאות הכנס זמינות באתר UXI Live Video
מיזוג משתמשים ברמות משתנות, לאותה פלטפורמה

מאת דבורה בלוך, UX Director, דיקטה

על האתגר במיזוג קבוצת משתמשים מקצועית וקבוצת משתמשים של חובבים לאותה פלטפורמה וההחלטות שמאחורי הצורך ליצור שני ממשקים נפרדים.

דבורה בלוך
דבורה בלוך

מיזוג ממשק למקצוענים וממשק לחובבים באותה הפלטפורמה הוא מקרה שכיח. ייצוג לכך אפשר לראות בממשקים כמו Google, Microsoft שמרבים לעשות שימוש בפלטפורמות הממזגות בין הממשק לחובבים ולמקצוענים.

ניקח לדוגמא את התוכנה Excel. חלק מהמשתמשים יעשו בה שימוש לצורך רישום פשוט של שעות עבודה ואחרים ישתמשו בה כבסיס נתונים. לרב, ההחלטות שתומכות ברעיון מיזוג הפלטפורמות נגזרות מתוך שיקולים של חיסכון בזמן, כסף ואנרגיה. אז איפה מתחילה הבעיה?


הבעיה מתחילה כשצורך של קבוצה אחת, פוגע באינטרסים של קבוצה אחרת. מיזוג משתמשים חובבים ומשתמשים מקצועיים, דורש לענות על קשת רחבה מאוד של צרכים שלא תמיד מיישרים קו אחד עם השני. ככל שהפערים בין הקבוצות גדלים, הסיכוי שקבוצה אחת תיקח על עצמה את מחיר המיזוג, גדל בהתאמה. כאנשי אפיון שתפקידם להבטיח את רווחתם האישית של המשתמשים, אפיון ממשק ממוזג דורש בחינה של רווח מול הפסד. מהם הרווחים שיפיקו המשתמשים ממיזוג הממשק? מה הם עלולים להפסיד מכך? איזו קבוצה עלולה להפסיד בעיקר? שאלות כאלו ואחרות עומדות בבסיס ההחלטה האם להמשיך בתהליך המיזוג או להפריד כוחות.

כדי לדון בשאלות אלו ואחרות, אציג את התהליך שעברתי מול ממשק מרובה משתמשים שאפיינתי. הממשק הוא נקדן דיגיטלי לניקוד אוטומטי. הנקדן פונה לקבוצת משתמשים רחבה והטרוגנית שהמכנה המשותף היחיד של חבריה הוא השפה. אדגיש שהנקדן הוא תוצר של מפעל ללא מטרות רווח בשם דיקטה, שמטרתו להנגיש לציבור כלים חינמיים לעיבוד ועריכת טקסטים עבריים. בשל כך, לא אתייחס בהמשך למדדים כלכליים שללא ספק מהווים פקטור מרכזי בתהליכי אפיון אחרים, אך לא רלוונטיים כאן.

לאורך המאמר אעשה שימוש במינוחים ״מקצועי״ ו״חובב״ כדי לתאר את שתי הקבוצות עליהן נדון. בהמשך, אתן הבחנה מדוייקת יותר לכל קבוצה.


שלב 1: קטגוריזציה, מיון על בסיס מכנה משותף

בסופו של תהליך מחקר המשתמשים, מגבש המאפיין מספר פרסונות שתפקידן להוות מדגם מייצג של קהל היעד של המוצר. בשלב הבא יעברו הפרסונות תהליך של קטגוריזציה. מיון וסיווג של הפרסונות לקבוצות, על בסיס מכנה משותף. המכנה המשותף יכול להיות גיל, אזור גאוגרפי, תחום עיסוק וכו. החלוקה על בסיס מכנה משותף, תנחה את המאפיין כיצד לחלק את הממשק באופן שיבטיח מענה מדויק יותר לכל קבוצה.

הפרסונות:

  • מנקדים מקצועיים
  • עורכי תוכן
  • מורים לחטיבת ביניים
  • מורים ומרצים ללשון וספרות
  • עולים חדשים
  • כל דוברי השפה שלא עושים בכלי שימוש ספציפי ומוגדר

נתייחס לחלוקה בין קבוצת המשתמשים המקצועית לקבוצת המשתמשים החובבים. חלוקה כזו היא כמובן שרירותית, בהתחשב בכך שקיימות רמות משתנות של ״מקצועיות״ ו״חובבות״. כדי להבין איפה עובר הגבול הדק בין המשתמש החובב למשתמש המקצועי, אציג שלושה מדדים בהם אני נעזרת כדי לסווג את המשתמשים: עומק הידע שהמשתמש מעוניין לצרוך, ההכרות שלו עם עולמות תוכן דומים, הידע הטכנולוגי שעומד לרשותו.

  1. עומק המידע: האם המשתמש יסתפק בתוצאות רוחב, או שהוא רוצה תוצאות עומק.
  2. הכרות עם עולמות תוכן דומים: אלו עולמות תוכן דומים המשתמש מכיר. הכרות עם עולמות תוכן דומים ישפיעו על קיצור עקומת הלמידה.
  3. ידע טכנולוגי: מהי רמת הידע הטכנולוגי שעומד לרשותו של המשתמש.

חלוקת הפרסונות:

  • משתמשים מקצועיים יבקשו תוצאות עומק. הם מכירים ממשקים לניקוד טקסט. לרב יש להם את הידע הטכנולוגי הנדרש לתפעול הכלי.
  • משתמשים חובבים אינם בקיאים בכללי הניקוד ולכן יסתפקו בתוצאות רוחב. הם לא מתעסקים הרבה עם ממשקים לניקוד טקסט, או לא מתעסקים איתם כלל. יש ביניהם בעלי ידע טכנולוגי ויש שחסרים אותו.
  • משתמש מקצועי
  • מנקדים מקצועיים
  • עורכי תוכן
  • מורים ומרצים לספרות ולשון

  • משתמש חובב
  • מורים לכיתות יסודי
  • עולים חדשים
  • כל דוברי השפה

שלב 2: איתור קבוצה דומיננטית

הרצון לרצות את כל המשתמשים במידה שווה, דומה לרעיון של מדינה אחת לשני עמים. במקרה הטוב תפגע קבוצה אחת, ובמקרה הרע שתי הקבוצות תפגענה. כדי להימנע מהתסריט הרע צריך להשלים עם דומיננטיות של קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת. לתעדף את האינטרסים של קבוצת המטרה, גם אם הם יבואו על חשבון הקבוצה החלשה יותר.

כדי לאתר את הקבוצה הדומיננטית, צריך להתייחס לשני פרמטרים: כמותי ואיכותני.

  • יחס כמותי: מספרית, איזו קבוצה מונה יותר חברים.
  • יחס איכותני: הרב הוא לא תמיד זה שקובע. בנוסף על הכמות צריך להתחשב באיכות. קבוצת משתמשים איכותית לפעמים עדיפה על קבוצת משתמשים גדולה יותר אבל איכותית פחות.

היחס בין קבוצות המשתמשים

יחס כמותי: קבוצת המנקדים המקצועית מנתה פחות משתמשים, אולם השימוש שלהם היה תדיר יותר.

יחס איכותני: לקבוצת המשתמשים המקצועית היה יתרון קטן. עריכת הניקוד של המשתמש המקצועי עשוי ללמד את הכלי שמבוסס על למידה חישובית, כיצד לייעל את ניקוד הטקסטים האוטומטי. יתרון כזה ישפיע בעקיפין על איכות המוצר, ממנו יהנו המנקדים המקצועיים והחובבים.

מסקנה: לקבוצת המשתמשים המקצועית יתרון קטן.

שלב 3: ניגוד אינטרסים

הקבוצה הדומיננטית צריכה להנחות את האפיון. במקום שבו קיים ניגוד אינטרסים בין שתי הקבוצות, יש לתת זכות קדימה לצרכי הקבוצה הדומיננטית. הבעיה מתחילה כשאנחנו נעשים פציפיסטים ומחליטים לתת לכולם יחס שווה.

כאן נפלתי גם אני. מטעמי חיסכון החלטתי למזג את קבוצות המשתמשים למרות החלוקה הכמעט סימטרית בין הקבוצות. בשלב האפיון הקפדתי לתת מענה פונקציונלי לכל קבוצת משתמשים, מבלי לתעדף את צרכיה של קבוצת המשתמשים המקצועית.

הבעיה התחילה כשהבחנתי בזליגה החוצה של משתמשים מקצועיים. התברר שהניסיון לאלץ את המשתמש המקצועי להשתמש במתודולוגיית עבודה של חובב, גרמה לו לסגת. השימוש בממשק לחובבים האריך משמעותית את התהליך של ניקוד הטקסטים.

המשתמש המקצועי מתורגל בשימוש בפונקציות שבחרתי לחסוך ממנו כדי לא לבלבל את המשתמש החובב. לדוגמא, המשתמש המקצועי רגיל להשתמש בקיצורי מקלדת לצורך ניקוד, בשונה ממשתמש חובב שמשתמש בעכבר בלבד.

מיזוג הפלטפורמות שמנע ממני לתת מענה מדוייק לצרכיה של הקבוצה הדומיננטית, גרם לי להפסיד בשתי החזיתות. הקבוצה הדומיננטית של המשתמשים המקצועיים לא הסתפקה בפיתרונות החלקיים שסיפקתי. נוסף על כך, קבוצת החובבים לא קיבלה ממשק מותאם והופרעה על ידי פונקציות שלא הוקצו עבורה. לדוגמא הפונקציה של תיקון הניקוד באופן ידני. למפרע התברר, שהממשק הממוזג לא עשה שרות טוב למשתמשים. הפלטפורמה הממוזגת שיצרתי לימדה על הצורך להפריד כוחות וליצור שני ממשקים נפרדים.

הבשורה היא שאפיון הממשקים המפוצלים, גבה ממני הרבה יותר זמן, משאבים ואנרגיה. הגדיל בצורה דרסטית את מספר המשתמשים וצמצם את אחוז הנטישה.

סיכום

נחזור לשאלות שהצפתי בתחילת המאמר. מהם הרווחים שיפיקו המשתמשים ממיזוג הממשק? מה הם עלולים להפסיד מכך? איזו קבוצה עלולה להפסיד בעיקר?

כדי לענות על שאלות אלו, תחילה צרו את ההבחנה בין שתי קבוצות המשתמשים. כדי להחליט לאיזו מן הקבוצות משתייך המשתמש, השתמשו במדדים של עומק הידע שהוא מעוניין לצרוך, ההכרות שלו עם עולמות תוכן דומים והידע הטכנולוגי שעומד לרשותו.

אחרי סיווג המשתמשים לקבוצות, אתרו את הקבוצה הדומיננטית. השתמשו בפרמטרים כמותיים ואיכותניים כדי להסיק על קבוצת המטרה והקבוצה המשנית. הקבוצה הדומיננטית חייבת להנחות את אפיון הממשק. במקום בו קיים ניגוד עניינים, תתעדפו את האינטרסים של קבוצת המטרה. תיעדוף האינטרסים עשוי כמובן להציק לקבוצה המישנית. אם אתם מעדיפים לא להציק מכל סיבה שהיא, זה הזמן להפריד כוחות ולהתפצל.

 

אודות הכותבת, דבורה בלוך

דבורה בלוך אחראית כיום על תחום חוויית המשתמש בדיקטה. בעבר שימשה כמנהלת פרוייקטים ואחראית חוויית משתמש בחברה שסיפקה פלטפורמה לבניית אתרים; קידמה סטארטאפ של אתר לוח שרץ בארצות הברית; וכן שימשה כיועצת UX לאתר לממכר מכשירים מדעיים בארצות הברית ובאירופה. במקביל, עסקה בכתיבה מחקרית בחינוך והיסטוריה. בשנים האחרונות כותבת מאמרים מקצועיים הנוגעים ל-UX.

דבורה בעלת הכשרה בתקשורת חזותית, כתיבת קוד Frontend ותואר ראשון בחינוך. כיום משלימה הסבה לתואר ראשון בפסיכולוגיה.

אנו מקיימים את כנסי UXI Live בכל שנה מאז 2010, ומעולם לא קיבלנו אף תלונה ממשתתפי ומשתתפות הכנס. חשוב לנו שכל המשתתפים, המרצים, נותני החסות, העובדים והמתנדבים בכנס UXI Live יהנו מחוויית כנס מצויינת ויקיימו את קוד ההתנהגות המקובל, כלפי כל אחד אחר שהם פוגשים בכנס.

בכל בעיה במהלך הכנס והסדנאות, תוכלו לפנות לדלפק הרישום.

נותני החסות הנפלאים שלנו
הצטרף כנותן חסות
We Our Sponsors
Become a sponsor
חסות ראשית
Main Sponsor
חסות זהב
Gold Sponsor
חסות כסף
Silver Sponsor
חסות ברונזה
חסות מדיה
Media Sponsor